בפרשתנו אנו קוראים על נסיונותיו החוזרים ונשנים של אברהם 

אבינו להעתיר לפני הקב"ה בעד אנשי סדום ולהצילם מן העונש הקשה 

שנגזר עליהם, בתחילה על ידי בקשתו מהקב"ה "אולי יש ...צדיקים בתוך 

העיר", ולבסוף על ידי תפילתו, ככתוב )בראשית יח כב(: "ואברהם עודנו עומד 

לפני ד'" )ראה תרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל שם(.

לתפילה זו נודעה חשיבות מכרעת, בפרט משום שכהמשך ישיר לה מובא 

בהמשך הפרשה )שם יט כז( הפסוק: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר 

עמד שם לפני ד'", פסוק אשר ממנו למדו חז"ל )ברכות כו ב( שאברהם אבינו 

הוא זה שתקן תפילת שחרית.

אלא שכגבוה שמים מארץ גבהו מחשבות הקב"ה ממחשבותינו, קטנים 

אנו מכדי להבין מדוע לא פעלה תפילתו הכל כך מיוחדת של אברהם להצלתם 

של אנשי סדום, אולם על קביעה אחת ברורה בודאי יכולים אנו להסכים - אין 

תפילה ששבה ריקם! כל תפילה היוצאת ממעמקי הלב פועלת בעולמות 

העליונים פעולות גדולות ונצורות אשר לא תמיד ניתן לראותם בעין בשר.

בפרשתנו כותב ה'פרי צדיק' שתפילתו של אברהם על אנשי 

סדום, אשר אמנם לא הועילה לכל אנשי סדום, אולם מכל מקום 

הועילה ללוט - שאר בשרו להנצל מן ההפיכה ולהמלט 

למקום מבטחים.

אולם רבים מן המפרשים כותבים שתפילה 

זו באמת לא התקבלה בשעתה, אך פעולתה 

העצומה המשיכה וממשיכה לפעול טוב 

בעדנו לאורך כל הדורות. וכפי שמובא 

בשם צדיקים שלמדו מן הפסוק )שם יח 

כב( "ואברהם עודנו עומד לפני ד'", שכביכול עד 

עצם היום הזה עומד אברהם אבינו ומעתיר בתפילה, 

ותפילתו עומדת לנו לאורך כל הדורות להינצל מכל צרה 

וצוקה.

הכתוב במשלי )ח לד( אומר: "אשרי אדם שומע לי לשקוד 

על דלתותי יום יום" - וכתב על כך בעל ה'שפת אמת' )פרשת כי תבוא 

תרמ"א( שבפסוק זה הובטחנו כי תפילתנו לעולם לא תשוב ריקם. אולם לצורך 

כך עלינו לצפות תמיד לישועת ד', וכלשון הפסוק "לשקוד על דלתותי" עלינו 

לעמוד תמיד 'על הפתח' ולא להסיח דעת מהקב"ה אף לרגע קט, כדי שכשתגיע 

שעת הישועה וייפתחו שערי תפילה לפנינו, נוכל מיד לקבל את השפע שנשלח 

אלינו ממרום.

כך כותב גם מרן הסטייפלר זצ"ל בספרו 'חיי עולם': "ואף אם יעברו כמה 

ימים ושנים אשר ידמה לו שלא הועילה תפילתו כלום, אל יניח מלהתפלל, 

ובסופו של דבר יראה בעיניו שתפילתו הועילה לו עד מאד. וכפי שאמרו חז"ל 

)מדרש שמואל ד( שיש תפילה שהיא נענית אפילו לאחר מאה שנה...".

בדומה לכך מסופר בספר 'מעשה איש' )ח"א עמ' רמג( על מרן החזון איש, 

שבערוב ימיו, במסגרת מאבקו חסר הפשרות כנגד מה שכונה "גזרת גיוס 

הבנות", נערכו עצרות תפילה המוניות, בהן נשפכו דמעות רבות למען 

הצלחת המערכה. וכאשר באותם ימים טרופים למורת רוח עברה 

לבסוף הצעת החוק וחוק גיוס הבנות אושר, העלה אחד מבאי 

ביתו של החזון איש את תמיהתו בפני רבו, כיצד זה קרה שתפילות 

ודמעות כה רבות הושבו ריקם? בתגובה ענה לו החזון איש על אתר: 

בספרים נאמר שאין תפילה השבה ריקם, אם כן גם תפילות אלו, אף אם לא 

נענו מיד בודאי תימשך השפעתן לאורך זמן.

סיפור נוסף סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א )'עלינו לשבח' חלק א עמוד 

שכז( על מרן הסטייפלר זצ"ל: היה זה באחד הימים בהם שהיתי לצד חדרו מרן 

זצ"ל, לפתע נכנס אל החדר אדם שנראה היה חולה מאד, ומיד החל להתייפח 

נוראות, הוא הפציר והתחנן בפני מרן שיתפלל לרפואתו. ניכר היה שהאיש עובר 

סבל רב, ובקשתו הכל כך ישירה נגעה ללבם של הנוכחים שעקבו בדריכות וציפו 

לתגובתו של הסטייפלר.

והנה נשא הסטייפלר את עיניו מלאות הרחמים לעבר החולה ואמר לו 

ברגישות: הלא כבר קבעו חז"ל ששכינה עומדת למעלה ממראשותיו של 

חולה, ותפילתו של החולה על עצמו נשמעת יותר מכל. מציע אני לך איפוא, 

שתנצל דמעותיך אלו בכדי להתפלל על עצמך, ומובטחני שתפלתך לא 

תשוב ריקם. דע לך, הוסיף הסטייפלר ואמר, דע לך הוסיף ואמר אין 

תפילה שאינה מועילה, אין תחינה שאינה פועלת ,לעיתים זה רק 

למחצה לשליש ולרביע) ראה ויקרא רבה י(, לעיתים זה לא 

מורגש מיד : יש מקרים – הוסיף ואמר – שהתפילה פועלת 

לאחר שבוע או שבועיים, חודש או חודשיים, שנה או 

שנתיים, ולפעמים אחרי 5 או 10 שנים . 

המשיך הרב זילברשטיין: עקבתי אחר 

אותו אדם וראיתי כי אכן, מיום זה החל הוא 

להתפלל ביתר כוונה, כשהוא מקוה ומאמין 

בחסדי ד' כי לא תמנו, וראה זה פלא, למרות 

תחזיותיהם הקודרות של הרופאים, עשר שנים 

לאחר מכן נרפא האיש ממחלתו כליל, חדל להיות תלוי 

בכדורים והיה כאחד האדם.

כל אחד מאיתנו מצפה בודאי שתפילתו תיענה מיד, אך לצורך 

כך בודאי יש לעשות השתדלות מסויימת. אם נביט מעט בלשון הזוהר 

הקדוש )וילך רפה ב( נראה כי יש לכך סגולה קלה עד מאד לביצוע, וכך 

כותב הזהר:

כשישראל עונים אמן בכוונה בעולם הזה, כמה פתחי ברכה נפתחים 

למעלה, כמה טובות נשפעות לכל העולמות, כמה שמחים בכך כל צבא מעלה. 

ומה שכרם של ישראל שגרמו לכך? בעולם הזה: בשעה שיש צער לישראל 

ומתפללים לפני ד', מכריז הקול בכל העולמות - פתחו שערים ויבוא גוי צדיק 

שומר אמנים. פתחו שערים, כשם שישראל פתחו שערי ברכה ]בעניית אמן[, 

כך עתה יפתחו השערים לפניהם ותתקבל תפילתם להושיעם מצרתם. ובעולם 

הבא: כשעולה נשמתו לעולם הבא מכריזים לפניה - פתחו שערים לפניו כשם 

שהיה פותח הוא בכל יום כשהיה שומר אמנים".

וראוי לציין כאן לדברי ספר 'תפארת אבות' )כי תשא( אשר הביא מקור 

מפרשתנו לסגולתה של עניית אמן לנשיאת חן לפני ד', מן הפסוק "אם נא 

מצאתי חן בעיניך", ראשי התיבות של 'אם נא מצאתי' הוא אמן, רמז 

לכך שהעונה אמן נושא חן לפני ד'.

נשיאות חן 

"אם נא מצאתי חן בעינך"

 (בראשית יח ד' ) "אם נא מצאתי" 

ראשי תיבות אמן. רמז שהמקפיד 

על עניית אמן זוכה לנשיאות חן בעיני ה', 

וכפי שמובא בזוהר הק' )וילך רפה ב( 

שבזכות עניית אמן מתקבלות התפילות.

תפארת אבות 

פרשת כי תשא