"ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה" (יב,ג) 'ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (בראשית יב, ג) ונברכו בך כל משפחות האדמה אמר ליה הקב"ה לאברהם שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך רות המואביה ונעמה העמונית כל משפחות האדמה אפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא בשביל ישראל (בראשית יח, יח) כל גויי הארץ אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל ואמר רבי אלעזר עתידים כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע שנאמר (יחזקאל כז, כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים על הארץ יעמדו' (יבמות סג,א) והקשה הת"ת מהו 'משפחות הדרות באדמה' הרי כולם חיים על האדמה?-\ ותרץ שמדובר בחיות שדרות באדמה או באנשים שחיים בנקיקים כפראי אדם וכדו'. אולם ניראה בפשטות שדרות באדמה זה כעין שאמר אח"כ על ספינות הבאות מצרפת לספרד שגם הם מתברכות בשביל ישראל שכביכול אין שום קשר לבנ"י ובכ"ז כיון שיש קשר רחוק מאוד לבנ"י לבסוף, שהרי דברים מתגלגלים מכאן לשם ואנשים עוברים ומשפיעים, אז בזכות אותו קשר רחוק יש השפעה לטובה לאותם ספינות, ואותו דבר ניראה במשפחות האדמה הכוונה למשפחות שדרות וחיות במקומם ולכן לכאורה אין קשר לבנ"י כיון שלא זזים ממקומם שגם על זה נאמר שמתברכות בזכות ישראל, וזהו קרוב למה שאומר אח"כ שבעלי אומנויות יעמדו על הקרקע שהכוונה שיתעסקו בקרקע, כך גם הדרות בקרקע הכוונה שקשורות לקרקע במקומם, שלא עוסקים במסחר אלא רק לעצמם במקומם ובכ"ז כניראה גם לזה יש השפעה רחוקה לישראל ולכן מתברכים בשביל ישראל. ואולי ע"פ החיבור של הפס' "ונברכו בך כל משפחות האדמה" כך יש להבין את הברכה למשפחות האדמה בזכות ההברכה (חיבור כמו הברכת אילן) עם ישראל שיעשה לאחר שנים, שאפילו במקום שאין שום קשר לבנ"י בכ"ז מתברכים בשביל ישראל כדי שיצא מהם לבסוף משהו משובח שיתחבר עם ישראל, כמו רות ממואב ונעמה מעמון, שאפילו בזכות חיבור שכזה מגיע לאותם משפחות ברכה. אולם צריך להבין מדוע כ"ך חזק עד שיתברכו בזכות זה אותם שקשרם רחוק כ"ך?- וניראה שזה משום הנאמר אח"כ "ויקח אברם.. ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן" וגו' (יב,ה) שהכוונה 'אשר עשו בחרן- שהכניסן תחת כנפי השכינה' וכו' (רש"י) שאברהם הוא האב הראשון שנותן כיוון לבנ"י שמתקנים את העולם לה', ולכן בו נאמר שכל העולם מתברך בזכותנו, כיון שבאים לתקן את כל העולם וזה דרך א"י שזהו ההמשך "ויצאו ללכת ארצה כנען" וכן בפתיחה נאמר "לך לך.. אל הארץ אשר אראך" וגו' (יב,א) שזהו היסוד לנאמר אח"כ שכולם מתברכים ממך,שדרך א"י משפיעים קדושה אדירה לכל העולם לתקנו, וזה חל אפילו דרך הקשרים הרחוקים כ"ך כמו לאותם משפחות הדרות באדמה, שמתחברים לישראל לתיקון העולם ודרך חיבור זה מתברכות מן הקדושה כעזרה לישראל בא"י דרך זה, וכך מושפעים בקדושה. וניראה שבגלות לצערנו נתפזרנו בכל המקומות הרחוקים ביותר, שכיון שאיננו בא"י אין לנו את הקדושה  הגדולה כ"ך להשפעה ולכן צריך חיבור ישיר, לכן צריך להגיע עד לאותם מקומות רחוקים כדי להשפיע (וגם זה פחות חזק מא"י). וניראה רמז שלכן רמזו חז"ל בפס' "ואת הנפש" על תחילת אלפיים שנות תורה (ע"ז ט,א) לרמז על ההשפעת קדושה לתיקון בעולם, כתורה, וכן זה נאמר בהקשר כללי לכל זמן העולם, שהכוונה לתיקונו השלם.