שמחת תורה -מה ייחודה של שמחה זו?

מאמר: מאת: אהובה קליין.

היום השמיני לחג הסוכות נקרא:שמיני עצרת,או שמחת תורה.

וכך מתואר  במדרש אגדה [שיר השירים רבה]:"ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו"

"אמר ר' אלעזר: מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה,לכך עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה"

המקור לשמיני עצרת בתורה:

"וביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו.."

[במדבר  כ"ט,ל"ה]

ובעניין השמחה נאמר:"ושמחת בחגך,אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך,שבעת ימים תחוג לה' אלוקיך במקום אשר יבחר ה',כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידך והיית אך שמח"

[דברים ט"ז,י"א]

לגבי כפילות השמחה המופיעה בפסוק זה רבותינו אומרים: כי בעוד שהשמחה בראשית הפסוק מתייחסת לחג הסוכות-שהוא חג האסיף וזוהי שמחה והודיה לה' על כל היבול  שנתן  על ידי בני הבית,העבדים והשפחות.. הרי השמחה בסוף הפסוק:"והיית אך שמח" מתייחסת לשמיני עצרת.[פסחים ע"א,ע"ב וסוכה מ"ח,ע"ב]זוהי שמחה  רוחנית טהורה בה'.

השאלות הן:

א] אילו סוגי שמחה ידועים לנו?

ב]כיצד ניתן לשמר את השמחה תמיד-בחיי היום,יום?

התשובה לשאלה א]

מתוך עיון במקורות,ניתן להסיק כי ישנו סולם של שמחה :

1] ישנה שמחה רגעית,או זמנית שנגרמת כתוצאה מאירוע משמח,אך בחלוף הזמן היא פגה,או נעשית כדבר מובן מאליו.

כדוגמת השמחה, בעיר שושן- כפי שמתוארת במגילת אסתר:

"והעיר שושן צהלה ושמחה"[מגילת אסתר ח,ט"ו]

או דברי דוד המלך:"שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"-זוהי שמחה המתלווה אל המלך בזמן הליכתו לבית ה'.

גם שתיית היין גורמת לשמחה זמנית,כפי שנאמר:"יין ישמח לבב אנוש"

[תהלים ק"ד,ט"ו]

2] קיימת שמחה מתמשכת- בה האדם שמח לאורך זמן.

כגון:"יהיה מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך"[משלי ה, י"ח]-הבעל שמח תמיד באשתו.

או:"אם הבנים שמחה הללויה"[תהלים קי"ג,ט]

או:"מאור עיניים ישמח לב"[משלי ט"ו ל"ב]

"איזהו עשיר השמח בחלקו"[מסכת אבות פ"ד,מ"א]

או השמחה של מביאי הקורבנות לירושלים:"ושמחתם לפני ה' אלוקיכם"

[דברים י"ב,י"ב]

3] ישנה דרגה גבוהה ביותר של שמחה,זוהי שמחה של צדיקים השמחים בה'.

כמו שנאמר:"שמחו צדיקים בה' והודו לזכר קדשו"[תהלים צ"ז,י"ב]

או:"ישישו וישמחו בך כל מבקשך"[תהלים ק"ד,ל"ד]

שמחה זו נובעת מתוך הנשמה האלוקית שבאדם ומתוך הכרה כי הכול בידי ה',אין עוד מלבדו,וגם מתוך הבנה כי לא תמיד הכול מתנהל לפי ציפיות האדם,וגם אם האדם נתון במייצר מסוים,הרי הכול לטובה ולכן השמחה היא מתוך הכרה שכל מה שה' עושה-הוא לטובה.ולכן  קיים הבדל מהותי בין השמחה בחג הסוכות-שהיא שמחה:"לפני ה'" והיא נובעת מתוך הודאה לאלוקים על כל היבול  שנתן לישראל -לבין השמחה בשמיני עצרת-שהיא שמחה בה'-שמחה רוחנית טהורה.

מכאן שהשמחה בשמיני עצרת היא שמחה של צדיקים=שמחה בקב"ה.

רעיון זה ממחיש רבי אלכסנדרי:"משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה-היה בנו של המלך טורח עם האורחים,וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו:יודע אני,שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים:עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד  ואיני  מטריח עליך הרבה..כך כל שבעת ימי החג-ישראל עסוקים בקורבנותיהם של אומות העולם....וכיוון

שיצאו שבעת ימי החג..אמר הקב"ה לישראל..אני  ואתם נשמח  יחד"

לכן בשמחת תורה אין יושבים כבר בסוכה ואיננו מברכים על ארבעת המינים,אלא  שמחים בה' ללא אמצעים גשמיים.

לכן המילים:"אך שמח"-מתייחסות לשמחת תורה ,ביום זה אנו שמחים בה' ובישועתו,כמו שאמר שלמה המלך:"נגילה ונשמחה בך"[שיר השירים א,ד]

התשובה לשאלה ב]

על מנת לשמר את השמחה הגבוהה ביותר יש להתפלל לה':"והנחילנו ה' אלוקינו בשמחה ובששון מועדי קודשיך,וישמחו בך ישראל מקדשי שמך"[מתוך הברכה הרביעית]

ויש להתבונן ביופי הבריאה,כמו שאמר דוד המלך:"מה רבו מעשיך ה'.. "

וכמובן יש להידבק בקב"ה,אשר ברא את העולם  כולו.

להרבות בקיום מצוות מתוך שמחה.

ישנו מדרש מאד יפה:על המילים:"נגילה ונשמחה בך".בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל:"גילה,שישה-"שוש תשיש בה".שמחה,רינה, פיצחה,צהלה,עלצה,עליזה,חדווה,תרועה,גילה-"גילי מאד בת ציון".

הבריאה נבראה בעשרה מאמרות,התורה כוללת את עשרת הדיברות.

וישראל נתברכו בעשרה סוגי לשונות שמחה.[שיר השירים רבה א,כ"ט]

השמחה ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר,נובעת מהאמונה בגאולה והישועה והתגלות ה' לעם ישראל,שמחה זו היא על עצם הקשר עם הקב"ה.

לסכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק כי ישנו סולם של שלבי שמחה ועלינו לשאוף להגיע לדרגה  הגבוהה ביותר ולשמוח בה' תמיד ולהודות לו על הכול.