ציון ביום כלולותיה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ציון ביום כלולותיה

מהודרת במיטב מלבושיה

עטורה היא עדיים

בידיה וורדים צחורים.

מתנערת מעפר רגלה

מתבשמת ביופי הילתה

חתנה מעתיר מגדנות

משמח ליבה בברכות.

כאיכר הזורע בדמעה

קוצר ברינה יבולה

כן חתנה במהרה

מצמיח לה ישועה.

שערי שמים נפתחים

את הכלה מהללים

כלפיד בוער מאירים

את הלאומים  מסנוורים.

ציון זוכה לכתר מלוכה

לא עוד ענייה עזובה

בחלקה ארץ מקודשת

ססגונית כצבעי הקשת.