הפטרה לפרשת כי תבוא:כיצד נהיה לראש ולא לזנב?

מאמר מאת: אהובה קליין.

אחת מהברכות המופיעה בפרשתנו,היא  מאד משמעותית:

"ונתנך ה' לראש ולא לזנב והייתה רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצוות ה'..."[דברים כ"ח,י"ג]

רעיון זה מופיע גם בהפטרה:"קומי  אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח: כי הנה החושך יכסה- ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו יראה: והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך:שאי-סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך בניך"[ישיהו ס,ב-ה]

מצב אידיאלי זה מכוון כלפי עם ישראל -לפי דברי הנבואה בפי ישעיהו הנביא:

השאלות הן:

א] מה הכוונה: "לראש ולא לזנב"?

ב] כיצד רעיון זה  בא לידי ביטוי בהפטרה?

ג] על איזה אור מדבר הנביא ישעיהו  בנבואה?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי הרמב"ן:הכוונה שעם ישראל יהיה לראש לכל העמים ולא לזנב לאחד  מהגויים,שהרי יתכן מצב להיות לראש על עמים רבים ,אבל עם זאת - זנב לעם אחר הנכבד ממנו.

ולכן הכוונה שעם ישראל יהיה ראש ולא לזנב לעד בכל הזמנים.

ותמיד מקומו יהיה למעלה ולא למטה.

לפי דברי אורח חיים:הכוונה שעם ישראל יהיו נשלטים על ידי ראש העולם-שהוא הקב"ה בכבודו ובעצמו.

ולא יהיו זנבות לשרים אחרים וכך יהיו תמיד בדרגה עליונה.

בדומה למה שנאמר  ליעקב אבינו,כאשר חלם את חלומו המפורסם: ראה מלאכים עולים ויורדים,חשש יעקב,שמא, פתרון החלום הוא:

 שתחילה הוא יעלה ,אבל אחר כך ירד.על כך הרגיע אותו אלוקים ואמר לו:"אל תירא עבדי יעקב.."-שלא יהיה למטה,אלא על ידי שמירת תורה ומצוות תמיד יתעלה.

והבטחה זו היא גם כלפי עם ישראל כשכר על שמירת המצוות.

אבן עזרא מדגיש כי מצב זה של התעלות יכול להתקיים,רק כאשר-עם ישראל הולך  בדרך התורה ולא עובד עבודת כוכבים כלל.

לפי פירושו של:"העמק דבר":עם ישראל יהיה בראש  ויעלה על אומות העולם  בכל מצב,מבחינה רוחנית וגם גשמית.

המילים  :"ראש,ו"זנב"- מבטאות את המישור הרוחני.

כמו שנאמר במשנה:"והווי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים"[מסכת אבות ד,ט"ו]

הכוונה: להגיע למצב-"שישמש תלמידי חכמים וידבק בחברתם" ועדיף שיהיה תלמיד למי שגדול ממנו בחוכמה ולא ההפך,מפני שאז יוצא שהוא לומד ומוסיף על חוכמתו ,יום,יום.[לפי פירושו של רבנו יונה]

המילים: "למעלה"."למטה" מבטאות:את המישור הגשמי,ומדוע הקדימה התורה את המעלות הרוחניות למעלות הגשמיות?

כי אצל ישראל העיקר הוא:הצד הרוחני- הדבקות בתורה הקדושה וקיום מצוותיה,אבל אצל אומות העולם- ההפך הוא הנכון- החומריות-היא העומדת אצלם בראש הסולם.

התשובה לשאלה ב]

מתוך הקריאה בפסוקי ההפטרה, דברי הנבואה פונים לציון- הלוא היא ירושלים, ארץ ישראל, כנסת ישראל –הנחשבים לישות אחת ,הכול נאמר בלשון פיוטית .

עם ישראל יהיה בראש הסולם,ואליו יבואו גויים,מלכים  מכל הארצות.

כמו שנאמר:"שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו- לך בניך".

הוא ישמש אור לגויים,בעוד שלהם יהיה חושך.

הגויים יעשו את המלאכה לישראל,כמו שנהוג להגיד:"צדיקים מלאכתם  נעשית על ידי אחרים".

הם יסייעו להשיב את הגולים ארצה ויזרימו גם עושר רב לירושלים.

כנאמר:"מדין ועיפה כולם משבא יביאו זהב ולבונה יישאו ותהילות, ה' יבשרו,[ישעיהו ס,ז]

הגויים יכבדו את עם ישראל בניגוד לנעשה בגלויות -ששם השפילו אותם.

כנאמר:"..והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על- כפות רגלייך כל- מנאציך וקראו לך עיר ה' ציון קדוש ישראל"[ישעיהו ס,י"ד- ט"ו]

עם ישראל יהיה לראש ולא לזנב.

תשובה לשאלה ג]

בנושא האור ישנן כמה דעות:

לפי "מצודת דוד": ישנה פניה לירושלים  לקום ולהאיר -לפי שהיא קיבלה הארה –משל לשמחה ולטובה  שבאו עליה והשכינה שורה עליה.

לפי רדק: המפרש בדומה לדברי מצודת דוד,הפניה לירושלים לקום ולהאיר.

והאורה היא המשל לשמחה ולטובה.

ולפי דעת מקרא: אין הכוונה לאור השמש,אלא לאור מיוחד של כבוד ה' שהוא זורח כנוגה,או כאש,כמו בדוגמאות הבאות:

"ה' מסיני בא,וזרח משעיר למו,הופיע מהר פארן,ואתה מרבבות קודש"[דברים ל"ג,ב]

ועוד דוגמא:"והנה כבוד אלוקי ישראל בא...והארץ האירה מכבודו"

[יחזקאל מ"ג,ב]

ולעניות דעתי:הכוונה בנוסף לאור ה' גם אור התורה,כפי שנאמר: "..כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".[ישעיהו ב,ג] והתורה היא אורה!

ואולי הכוונה לאור מימי בראשית –אשר נברא ביום הראשון והקב"ה גנז אור זה לצדיקים לעתיד לבוא.

כפי שנאמר:"ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור:וירא אלוקים את האור כי טוב.."[בראשית א,ג-ד]

לסכום, לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה: כי כדי להגיע למצב בו עם ישראל יהיה לראש ולא לזנב, עליו להידבק בתורה ולקיים את המצוות הלכה למעשה, באופן זה, ישמש אור לגויים ובעתיד –באחרית הימים,כדברי הנביא,ינהרו כל הגויים והמלכים אשר בארצם חשכה וערפל ויבואו לחזות באור התורה וזיו השכינה וזוהי הגאולה הנכספת.

יהי רצון ובקרוב יתגשמו דברי הנביא ישעיהו.אמן ואמן.