שוק הרוח מוצף בסגולות, קמיעות, אמונות ושלל פלאים שיעניקו לכם בריאות, עושר, זיווג, פרנסה והצלחה, כמעט מבלי להניד עפעף. כיום יש יותר ויותר סגולות שאינן ממשיות, אבל מחר אנחנו עומדים לקראת יום מסוגל במיוחד מבחינת הסגולתיות שלו. הפעם זה לא צחוק. הפעם זה רציני.

הסגולה המדוברת היא קריאת פרשת בשלח (שמות ט"ז, ד-ל"ו), ביום שלישי בשבוע של הפרשה. פרשת בשלח נקראת גם פרשת המן, בגלל שהיא כוללת את סיפור המן שקיבלו בני ישראל מהשמיים בלכתם במדבר, והזין אותם במשך 40 שנה. כמובן שסגולה אחרת לפרנסה, לא פחות חשובה ואפילו הרבה יותר, היא לתת צדקה.

ואיך בדיוק קשורה קריאת הפרשה לסגולה לפרנסה? לפני שנענה, עלינו להיזכר ברקע. אחרי שעם ישראל יוצא ממצרים, הם עוברים ומגיעים למדבר, בו הם הולכים 40 שנה ללא שתייה ואוכל. העם מתחיל להתלונן, והקב"ה עושה נס ומעניק להם אוכל – מן, שעל פי המפרשים הוא למעשה לחם של מלאכים. חז"ל מסבירים שהמן היה נראה כמו לובן הביצה, והיתה לו מעלה מיוחדת וחד פעמית: טעמו היה בדיוק כפי שרצה הסועד. אם למישהו התחשק באותו זמן סטייק עסיסי – המן היה מקבל טעם של סטייק עסיסי. אם הוא העדיף דווקא אבטיח – גם כאן הוא קיבל את מבוקשו, וכן הלאה.

כל משפחה קיבלה את הכמות שהיא צריכה, וביום שישי כל אדם קיבל שתי מנות מן - אחת לשישי והשנייה לשבת. מכאן, אגב, מקור המנהג לאחוז בערב שבת שתי כיכרות לחם בסעודת השבת - זכר ל"לחם המשנה" הנוסף שירד ביום שישי.

"המן הוא סימן שהקב"ה דואג לאדם", מסביר הרב יצחק גבאי את הקשר בין המן לסגולת הפרנסה. "לעתים התפיסה היא שבאופן כללי אני עמל, ולכן אני מתפרנס. אם אני לא עובד - אין לי. במדבר שללו את התפיסה הזו. שם לא היה להם שום מקור מזון ומחיה, אלא רק תלות גמורה בחסד של הקב"ה".

מאיפה מגיעה הסגולה עצמה?
"כתוב בשולחן ערוך, כבר בסימן א שכולל כמה הלכות בסיסיות, שטוב לומר פרשת המן. לא כתוב מתי ואיך, לכן בפשטות יש לומר את הפרשה כל יום כסגולה לפרנסה. בירושלמי מסכת ברכות כתוב כל האומר פרשת המן - מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו. כאן מגיע הקישור הראשון בין הפרשה לבין פרנסה בפועל. ואכן, רבים נוהגים לומר את פרשת המן כל יום".

אז למה הסגולה היא דווקא ביום שלישי?
"זה הגיע מאחד מגדולי החסידות, האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. החסידים מספרים שבמשך כל שנות כהונתו הוא הזכיר את הסגולה של פרשת המן. באחד מספריו הוא כתב סגולה לפרנסה – לקרוא פרשת המן, שניים מקרא ואחד תרגום (פעמיים את הטקסט המקראי עצמו, ופעם אחת את התרגום בארמית; ד.כ), ביום שלישי פרשת בשלח. הוא לא הסביר את זה בפשטות, אבל ידוע שיום שלישי הוא היום החזק בשבוע, כי בו נאמר בבריאה פעמיים כי טוב. המנהג הרווח כיום הוא לקרוא ללא תרגום, אגב".

פרסומת

פרשת בשלח היא אחת מפרשיות שובבי"ם – שמות  וארא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים – הכוללות את יציאת מצרים ובנייתו של עם ישראל, עד מתן תורה. על פי החסידות שמונהגת על פי הקבלה, בתקופה הזו יש לצום מדי שני וחמישי, ולהיות ערים לאורך כל ליל שישי. זה בעצם זמן לצאת ממיצר, להתנתק מהתאוות היצריות ולהתחבר יותר לתורה. השבוע, בגלל התוכן של פרשת המן, יש חיבור גדול לנושא הפרנסה.

"הרעיון הוא לחזק את האמונה שלא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", מסכם הרב גבאי, "והפרנסה לא מגיעה לי בזכות עצמי. התפיסה הרווחת היא שאנחנו עובדים וכך מתפרנסים, כאמור, אבל אבותינו לא עבדו אלא קיבלו אוכל מהשמיים. אז גם היום אני צריך להבין שהקב"ה נותן לי את הפרנסה. כשאדם מפתח תלות בקב"ה, הוא מדגיש שהוא בן של הקב"ה, ואז האל אומר אם אתה פונה אליי כך כבן - בוודאי שגם אתייחס אליך כאל בן".

לחצו כאן לקריאת פרשת המן