chiddush logo

דיבור בשבת קודש

נכתב על ידי DL2000, 19/7/2013

 בס"ד


דיבור בשבת קודש
ליל שבת קודש. לאחר סיום תפילת 
ערבית. כולם עושים את דרכם לביתם 
בבגדי השבת המהודרים ובדרכם הם קצת 
משוחחים: "נו איציק, איך בעבודה? איך 
המזגן החדש? הזמנת כבר נופש?"...
מוכר לנו קצת, לא?... 
באו חכמינו ז"ל ודרשו את הפסוק המדבר 
על כבוד השבת: "וכבדתו מעשות דרכיך 
ממצוא חפצך ודבר דבר", ואמרו: "שלא 
יהא דבורך של שבת כדבורך של חול".
וכתב השל"ה הקדוש שבקושי התירו חז"ל 
לומר 'שלום' בשבת, מפאת קדושת היום.
אומנם, אומרים רבותינו בגמרא שדיבור 
חול בשבת – אסור אך הרהור בעסקיו 
ובדברי החולין – מותר.
אך, בא החיד"א הקדוש ומבטיח הבטחה 
גדולה לאלו שישמרו על עצמם אף 
ממחשבת חולין בשבת ואומר: "ובענינו 
ראינו בני אדם שהגיעתם צרה עד לקראת 
השבת, וביום שבת עצמו הסיחו דעתם 
מצרתם ושמחו בשמחת השבת כראוי 
ולא הכניסו עצב ודאגה בליבם על צרתם 
- זכו שאבלם נהפך עליהם לששון 
ונושעו מצרתם בנס ופלא!". מתוק מדבש ו'
אומר הרב יעקב לוגאסי שליט"א: "הרי 
לנו הבטחה מפורשת מהחיד"א הקדוש, 
שאם האדם נקלע לצרה כל שהיא טרם 
השבת, והוא מסיח את דעתו ממנה ביום 
השבת – משמים מושיעים אותו מאותה 
צרה בזכות זה שכיבד את השבת".
וכל שכן שנזהר מדיבורי חול האסורים!.
סיפר הרב יצחק זילברשטיין, בספרו 
החדש 'ברכי נפשי – דברים', מעשה 
מדהים על מעלת אדם הנזהר מדיבורי חול 
בשבת קודש: "לפני מספר שנים חי לו 
ב'ניו – יורק' שבארה"ב, גביר אדיר 
ומפורסם ואף תלמיד חכם, הלא הוא ר' 
אברהם באדאנסקי ז"ל, מעשירי העיר 
'ויליאמסבורג', שבניו - יורק. 
באחד הימים, נקלע ר' אברהם באדאנסקי
למצב לא נעים והוא זומן ע"י בית המשפט 
לדין גורלי ביותר על חלק מנכסיו העצומים: 
האם יפסיד הוא הון עתק מנכסיו או לא.
היתה זו תקופת החורף הקרה. המשפט נקבע 
ליום שישי הקצר, אך ר' אברהם שחשש 
שמא לא יספיק לחזור בזמן לשבת בביתו 
מהמשפט, שלח את חתנו, הרב אליהו בריסק 
שליט"א, שייצג אותו בבית המשפט.
ר' אברהם היה מוטרד ומתוח מאד באותו יום 
שישי, סכומי כסף אדירים שזכה להם במשך 
השנים, עמדו על כף המאזניים. 

במשך אותו יום שישי, התקשר ר' אברהם 
לבית חתנו, הרב אליהו בריסק שליט"א, 
כמה וכמה פעמים, כדי לברר האם חזר חתנו 
מהמשפט ומה היו התוצאות הגורליות. 
בבית המשפט, הדיונים התארכו, ור' אליהו 
בריסק שליט"א חזר לביתו קרוב לכניסת 
השבת, ולא הספיק להתקשר לחותנו. 
השבת נכנסה, כשלר' אברהם אינו יודע מה 
פסק בית הדין על נכסיו הרבים.
כמידי שבת, עשה ר' אליהו בריסק, את דרכו 
אל בית חמיו כדי לסעוד עמו בשבת קודש.
ר' אליהו ידע שבדרך כלל, מקפיד מאד חמיו 
שלא לדבר כלל כל השבת בדברי מסחר, 
אך היה בטוח שהפעם, במקרה גורלי כזה, 
בוודאי ירצה חמיו לדעת לפחות רק מהי 
תוצאת המשפט, וגם אם לא בצורה גלויה, 
וודאי יבקש הוא לדעת ברמז, מה נפסק.
.
מאד את תחום 
השירה והניגון. היא היתה מתמלאת אושר 
תוצאת המשפט, וגם אם לא בצורה גלויה, 
וודאי יבקש הוא לדעת ברמז, מה נפסק.
הוא נכנס לבית חמיו, ר' אברהם, שקיבלו 
בספר יפות ובשמחה, אך משום מה – לא 
הזכיר חמיו, ולו בחצי מילה את כל עניין 
המשפט, ואף לא התעניין בתוצאותיו כלל.
הם התיישבו לסעוד, ור' אברהם פתח 
בשמחה בדברי תורה מפרשת השבוע 
ובחידושי הלכה, והכל בשמחה ובשלווה, 
כאילו אינו יודע כלל מהמשפט על נכסיו. 
כך היתה גם סעודה שניה ושלישית.
"זה היה ממש מדהים", מספר ר'' אליהו 
בריסק שליט"א, "המשפט הזה היה כה גורלי 
בחייו של חמי, שאי אפשר היה להאמין איזו 
מסירות נפש היתה לו בכך, שאפילו לא רמז 
על רצונו לדעת מהעניין במשך כל סעודות 
השבת. ולא רק שלא שאל, גם צער ועצבות 
לא היתה ניכרת על פניו, אלא אדרבה, הוא 
היה צוהל ושמח ועוסק בדברי תורה".
והנה, מיד לאחר שיצאה השבת אירע הדבר 
המפעים ביותר... רגעים ספורים לאחר צאת 
השבת, השתנו פניו של חמי באופן חד, והוא 
נכנס למתח ולחץ ושאל: "נו?!? אז מה היו 
תוצאות המשפט!!!....".
כולם ראו כיצד ר' אברהם לא שכח כלל 
מהעניין, אלא כבוד קדושת השבת מדאגה 
ודיבורי חול, הם שעמדו בראש מעייניו. 
ר' אברהם התגבר כל השבת על רצונותיו, 
כדי לא לחלל את קדושת השבת.
כעת אנו מבינים היטב הבטחת רבותינו 
במסכת שבת )קיז(: "עשירין שבשאר 
ארצות, בזכות מה זוכים לעושר כה רב?", 
ומשיבים רבותינו בצורה חד משמעית:
"בשביל שמכבדין את השבת!".
אדם הנזהר מדיבורי חול בשבת, ואף 
ממחשבת דאגה וצער המטרידה אותו 
בשבת, מפני קדושתה של השבת – זוכה 
שעושים לו נס ומסדרים לו את ענייניו, 
אומר החיד"א הקדוש, ואף מובטח לו 
שיתעשר בזכות כך!. זהו סוד הא(ע)ושר!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע