העין והראיה מוזכרות בפרשת בלק כעשרים ושבע פעמים. עינו הרעה של בלעם הינה אחת ממאפייניו, אך אנו מצווים להיות מתלמידיו של אברהם אבינו שעינו טובה...

ראיה לקויה הינה תופעה שכיחה מאד, ורובם נזקקים לאביזרי עזר כדי שיוכלו לראות למרחק ובחדות. בשל כך, קבעו הפוסקים שהמרכיב משקפיים באופן קבוע, לפחות מחוץ לבית, הרי עבורו הם הופכות להיות כמלבוש, ואין כל מניעה לצאת בהם לרה"ר גם בהעדר עירוב. לעומת זאת, משקפי קריאה אשר רוב הזמן אינם על העיניים, דינם שונה ואין להוציאם ללא עירוב, כמו גם משקפי שמש, שמא יסירם מעל עיניו. ואולם המשקפיים המשולבות [מולטי-פוקאל] בוודאי נידונות כמשקפיים רגילות שהרי נועדו לאפשר קביעות על העיניים ללא צורך בהחלפתם בשעת הקריאה בטווח קצר.

בדורות קודמים היו מן הפוסקים שהטילו ספק בכשרותו של שוחט אשר ראייתו לקויה ונזקק למשקפיים [הר"ש קלוגר, שו"ת טוטו"ד,ג,פ"ה] וכן לגבי מוהל [מובא בנשמ"א,יו"ד,רס"ד] והביאו אסמכתא לסברתם מדברי המג"א בהלכות בדיקת חמץ [סי' תלג,ה] ששלל בדיקה דרך זכוכית, כי הדבר משבש את יכולת הזיהוי האמיתית. אולם הרב נויבירט זצ"ל דחה זאת שהרי הזכוכית בזמננו שקופה לחלוטין ואין כל הבדל בין ראיה דרך זכוכית כזאת לראיה בלתי אמצעית. משום כך, לא מצאנו מחמירים להסיר משקפיים בשעה שמברכים על נר ההבדלה, למרות שאין לברך על נר שבתוך עששית או אספקלריה [שו"ע סוסי רח"צ] כי ראיית השלהבת מתקיימת ללא ספק, לרבות בעדשות שיש בהם אנטי-רפלקס. הוא הדין בעדשות מגע, מק"ו.  

לאחרונה נפוץ מאד טיפול להסרת משקפיים באמצעות לייזר. מהבחינה ההלכתית אין בכך בעיה, ובלבד שיעשה ע"י מומחים לדבר ובאופן שלא יסכן את הראיה, שהרי סכנת אבדן ראיה ר"ל מתיר חילול שבת, ומכאן שחוש הראיה ורפואת העיניים מאד משמעותיים!