א. תורה - וכיון שהאדם עוסק בתורה שמחת התורה ממלאת את ליבו באושר ושמחה וטוב לבב, ואז לא ירגיש שום חיסרון, וכמש' חז"ל "כך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכו' אם כך אתה עושה אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא". הרי אדם שעוסק בתורה אשריו בעולם הזה וגם לעולם הבא, לכן לראות ברכה והצלחה סגולה מכל הסגולות לעסוק בתורה יום יום.

ב. תפילה - לכוין מאוד בפסוק: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". ויכוון שמות הקודש והם ר"ת :פותח את ידך - פא"י. והוא גמטריא סא"ל, היוצא בא"ת ב"ש מסופי תבות של פותח את ידך, וכן ס"ת פותח את ידך הוא חת"ך, וכן ומשביע גמטריא חת"ך, והם ג' מלאכים פא"י, סא"ל, חת"ך הממונים על הפרנסה. ויכוון שהכל ביד ה' ופרנסה מאיתו יתברך ולא תלוי בחריצותו של האדם  אלא הקב"ה הוא הזן ומפרנס מביצי כנים ועד קרני ראמים. 
כשאומר שירת הים- יאמר בשמחה רבה וירגיש כעת כאילו עומד על הים והקב"ה מושיע אותו, הוא סגולה לכל הישועות. 
בתפילת העמידה- יכוון מאוד בברכת השנים, וכן בשומע תפילה יאמר התפילה של הפרנסה המובא בסידורים ואשר יסדו מר"ן החיד"א. שוב כשאומר פותח את ידך באשרי שאחר העמידה יכוין כדלעיל. 
נטילת ידיים- כראוי כדין וכהלכה ובריבוי מים, ואם אפשר ליטול בכלי כסף. ולכוין מאוד בברכת המזון לאומרו בכוונה מילה במילה ובשמחה רבה.
סגולת כל הסגולות בפרנסה הוא שמשליך יהבו על ה' בלבד ולא דואג כלל ועיקר, ובטוח שהקב"ה הוא הזן והמפרנס ואין שום בריה בעולם יכולה לקפח פרנסתו, אזי הקב"ה באמת ימציא פרנסתו כיון שבוטח בו. וכן יזהר בתפילה לשים כל מעינו בתפילה אל ה' שהוא יעזרהו ויתן לו פרנסה מידו הרחבה.

ג. לכבד את השבת - מאוד ולענגו, כי מיניה מתברכין כל שיתא יומין וככל שיכבד יותר כן ישפיע יותר על כל ימי השבוע.

ד. ברכת המזון - בכונה ובשמחה רבה הבטיחו חז"ל שמזונותיו של האדם מצויים. וכן כשנוטל ידיו יטול בשפע ויקבל שפע ברכה מעת ה'.

ה. שלום בית - ולכבד האשה וכן אמרו חז"ל אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, דהיינו כבדו נשותיכם ובזה תתעשרו. וככתוב "ולאברהם הטיב בעבורה" וכן יזהר מאונאתה כמובא בגמ' בבא מציעא דף נ"ט.

ו. מעשרות - להוציא מעשר בכל רווח שמרוויח שהרי אומר הנביא "בחנוני נא בזאת". דהיינו בזה אפשר לבחון הקב"ה ותראו שיתן לכם ברכה עד בלי די.

ז. תמיד לשמוח - ולהודות להקב"ה על מה שיש לו, ובזה יזכה שהקב"ה ישפיע עליו עוד שפע וברכה.

ח. יזהר מאוד משלושה דברים שאמרו חז"ל המביאים לידי עניות ב"מ והם:
א) המטיל מימיו בפני מיטתו עירום. ב) מי שאשתו מקללתו בפניו. ג) המזלזל בנטילת ידים, והזורק פרורי פת שבת, ( ובכלל יש להזהר מלזרוק פרורי פת).

ט. סגולה לפרנסה שיאמר בכל יום "פרשת המן" בכוונה ואם אפשר שיאמר עם התרגום טוב יותר, גם שירת אז, ישיר בכוונה ותפילה אתה הוא זן ומפרנס וכו', וקודם אכילה יאמר מזמור לדוד ה' רועי וכו' כי יש במזמור זה ז"ן תיבות וכמח סודות ע"ז המזמור בשל"ה דף ק'. ויאמר אשמנו מקודם אכילה. גם יאמר בכל יום התפילת י"ח בשמע קולנו תפילת רב ייבא סבא עיין שלמי ציבור. וע"ל בכוונת פסוק פותח את ידיך וכו', ויזהר לומר מזמור כ"ד בליל ראש השנה אחר קדיש בתרא ע"ל הדין ראש השנה.

י. סגולה עוד להצלחה מי שקיים מצוות סנדק הוא גדול ועי"ז זוכה להיות עשיר.

יא. מי שמקיים מצוות צדקה כתיקונה. הוא סגולה גדולה לפרנסה.

יב. סגולה עוד לעשות שותפות עם בני אדם שהשעה משחקת לו, גמרא פסחים, ויזהר מלעשות שותפות עם נכרי (גוי).

יג. להיזהר לדבר אמת- (ספר המידות) וכמו שראינו ביעקב אבינו ע"ה שהוא סמל האמת שירד למצרים התבטל הרעב ובא שפע.

יד. סגולה נוספת לומר בכל יום י"ג עיקרים, וגם לקרוא את אגרת הרמב"ן.

טו. יקיים בכל מוצאי שבת סעודת מלוה מלכה.

טז. סגולה לומר בכל מוצאי שבת "ויתן לך האלקים" וכו', וטוב שיאמרו שנים ביחד. ויכון מקודם בשמות הקדושים האלה:מאו  יבי  כנת  מיך  כתל  הצך. מקודם מן מי כמכה. ויתן לך. אבג יתץ.

יז. סגולה לפרנסה לומר בכל יום פסוק: "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך", ויאמר פסוק זה עשר פעמים בבוקר ועשר פעמים בלילה.

יח. יספר בכל מוצאי שבת קודש איזה סיפור מהבעל שם טוב זצ"ל, והוא סגולה גדולה לפרנסה.

יט. לפרנסה יאמר בכל יום אחר התפילה פסוקים אלו: "אל תירא מפחד פתאום, ומשאת רשעים כי תבא: עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל: ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול, אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט" : ואחר כך ישב ויאמר : "אך צדיקים יודו לשמך, ישבו ישרים את פניך".

כ. סגולה לעושר מהרב הקדוש מרן החיד"א ז"ל: נמצא כתוב בניצוצי אורות על הגיליון הזוהר הקדוש פרשת ויקהל, לברך ברכת המזון בקול רם ובשמחה, ובכוונה.

כא. סגולה לפרנסה היא למעט בדברים בטלים,ובפרט בדברי בדחנות ולצנות.

כב. סגולה לפרנסה שיהיה לו סכין חד. והטעם הוא משום דהסכין שאינו חד עושה פירורין, וקשין לעניותא.

כג. סגולה היותר גדולה לפרנסה. מה שנזכר בתורה ועבדתם את ה' אלהכים וברך את לחמך ואת מימיך. והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי וגו' ונתתי מטר ארצכם בעתו וגו' .
ובתלמוד מובא, ולא עוד אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי.

כד. סגולה לעשירות- שהולך לביהכ"נ להתפלל תפילת שחרית יכון לעצמו בכיסוי מטבע על זה ויקחנה בידו בשעה שאומר "ואתה מושל בכל" ויפרישנה לצדקה. ואחר התפילה יניחנה לאיזו צדקה או יתננה לעני הנימצא ראשון. ומי שהוא בעל מוח יכון בהשם הקדוש בוכו היוצא מר"ת "בכל ובידך כוח וגבורה" שהוא בגמטריא ידך ועל זה נאמר ובידך כוח וגבורה. וגם ע"ז כתוב פותח את ידך. וצריך לשלב אותו עם השם אהיה שהוא מקורו.

כה. מי שפרנסתו קשה, תיקונו להחזיר בתשובה וכן יגרום לכך בכל דרך. (ספר המידות).

כו. מזונות של אדם נתמעט כשאין דן את האדם לכף זכות. (ספר המידות).

כז. להרוויח פרנסתו בלי צער יאמר בכל מוצאי שבת ע' פעמים אליהו הנביאלא פחות ולא יותר ובכל פעם יכוון שם זה אגל"א ולא תגיד לשום אדם ויועיל.