"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵ-ל נָא רְפָא נָא לָהּ"

התפילה והזעקה לרפואת החולים רצויה לפני הקב"ה. אולם בשבת יש הסתייגות מזעקה כזאת: "ת"ר הנכנס לבקר את החולה אומר: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא...ואמר רבי חנינא: בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת" [שבת,י"ב] הסיבה לקושי, שהביקור עלול לצער את המבקר ואין זה מתאים לאופי השבת, אלא שהתירו משום שמעודד ומשמח את החולה. וכן התפילה בשבת צריכה לבוא ממקום של רוממות רוח ולא מצער ומחסור, ולכן משמיטים מתוכה בקשות של רחמים ומדגישים השבח והשמחה. להלכה פסק השו"ע [רפ"ח,י] שעל חולה הנמצא בסכנת חיים באותה שבת מותר לזעוק ולהתפלל, ולדעת שו"ע הרב אפילו בציבור. אך אם אינו במצב סכנה, נהגו ב"מי שברך" קצר, בתוספת הביטוי "שבת היא מלזעוק" [משנה ברורה]ואין להאריך יותר מזה! וכתב מהר"י בי רב [רבו של מרן הב"י] שאם החולה נוכח בביהכ"נ אין לעשות עבורו "מי שברך" לחולה, כי נוכחותו מביאה צער ובכי. וכתב הגר"מ פיינשטיין שאם החולה עצמו ביקש שיאמרו עבורו תהלים בציבור, יש להתיר זאת במצב של סכנה גם אם אין זו סכנה מיידית דווקא באותה שבת, וזאת כדי להשיב דעתו העלולה להיטרף אם לא תתמלא בקשתו. אכן, אמירת תהלים ביחיד תמיד מותרת.

האם מותר לחלל שבת בכדי להתפלל על חולה? -מעשה בחולה מסוכן בעיירה זלאטשוב, שביקש שיודיעו לרב בעיר אחרת שיתפלל ויבקש עליו. הסיפור הסעיר את הפוסקים דאז,  שהתווכחו אם ניתן להתיר דבר כגון זה. למעשה מקובל שאין לחלל שבת לצורך תפילה על חולה, משום שהתפילה היא השתדלות ישירה מול האלוקים אשר צוונו לשמור שבת כהלכתה, והשבת היא שתגן!