בפרעות תרפ"ט התנפלו המוני ערבים על יהודי חברון, ורצחו רבים מהם באכזריות נוראה. היהודים האומללים ניסו לברוח ולהסתתר, ובתוך המהומה האיומה זכרו כי עליהם להציל את ספרי התורה העתיקים שבבית הכנסת 'אברהם אבינו'.

כמה בחורים התגנבו בין הסמטאות והצליחו להגיע לבית הכנסת. הם פתחו את ההיכל, הוציאו את ספרי התורה, ובדרך נס הצליחו להימלט עמם ולהגיע למקום מבטחים.

אחד הבחורים נזכר שיש בית כנסת נוסף ובו ספר תורה עתיק. הבחורים הביטו זה בזה. הם ידעו שאי אפשר לצאת עוד לרחובות, שהתמלאו בפורעים. הם שיערו שהערבים יקרעו לגזרים את ספר התורה הנטוש, וניסו להתנחם בספרי התורה שאותם הצליחו לחלץ.

בתום הפרעות הגיעו שוטרים בריטים והורו ליהודים לעזוב את חברון. היהודים לא יכלו להתנגד ועלו על המשאיות כשהם אוחזים בידיהם את ספרי התורה העתיקים. הם הגיעו לירושלים חסרי כל, אבלים ונבוכים. נחתם היחידה היו ספרי תורה שהצילו מהתופת.

אנשי הקהילה בנו בית כנסת מיוחד לפליטי חברון שנקרא 'אוהל אברהם', ושם הניחו את ספרי התורה שבידיהם. הם החלו לבנות מחדש את חייהם, התפללו בנוסח החברוני המקורי, ולאחר קום המדינה המשיכו לחלום על עיר האבות שנשארה מעבר לגבול, בשטח שנשלט על ידי ממלכת ירדן.

לאחר כמה שנים הגיע איש ביטחון בשם משה לוי, והודיע לאחד מאנשי הקהילה, יעקב עזרא, כי ערבי אחד שמתגורר בירדן מעוניין למכור ספר תורה עתיק שהיה בחברון. אנשי הקהילה נדהמו: איך הגיע אליו ספר תורה מחברון?! הם חקרו ומצאו שמדובר בספר התורה האחרון שנותר בזמן הפרעות. הסתבר שהערבים שדדו אותו ושמרו עליו בכפר מעבר לגבול, והערבי שהחזיק בספר היה מעוניין למוכרו כעת.

אנשי הקהילה דרשו לראות את הספר. הקשר נוצר, ובאחד הלילות עבר נציג יהודי את הגבול, נפגש עם הערבי וראה במו עיניו את ספר התורה. הוא שאל את הערבי:

"כמה כסף אתה רוצה עבור הספר?"

"מאה ועשרים לירות".

אנשי הקהילה נדהמו לשמע הסכום העצום. לכולם יחד לא היה סכום כזה. הם ניסו לטכס עצה ולא הצליחו. מישהו הציע לגשת לרב הראשי לישראל, הראשון לציון, הרב יצחק נסים, כדי לקבל ממנו עצה. הרב נסים שמע על המקרה ופניו הביעו צער רב על ספר התורה שנפל אצל הערבים. הוא חשב מעט ולבסוף אמר:

"אמנם איני עשיר, אבל איני מסוגל לעמוד מנגד כשספר תורה עתיק מחברון נמצא בידי שודדים. תנו לי כמה ימים ובעזרת ה' אמצא מה לעשות".     

לאחר כמה ימים, כשבאו אנשי הקהילה שוב אל הרב, הוא אמר להם:

"החלטתי לפדות את ספר התורה. הוצאתי כסף מחסכונותיי, לוויתי מחבריי ומכריי, וברוך השם הצלחתי לאסוף סכום של מאה ועשרים לירות. אבל אני מבקש מכם דבר אחד: שספר התורה ישכון בבית הכנסת הסמוך לביתי, בו אני מתפלל. אני רוצה לקרוא בו כל ימי חיי, ולאחר שאסתלק מהעולם קחו את ספר התורה והעבירו אותו לבית הכנסת של פליטי חברון".

אנשי הקהילה הנפעמים הודו לרב ולקחו ממנו את כספו. מישהו מסר את הכסף לערבי בשטח הפקר ליד הכפר בית צפאפה שליד ירושלים, והלה החזיר להם את ספר התורה.

אנשי הקהילה חיבקו ונישקו בהתרגשות את הספר ונשאו אותו לבית הרב נסים. כאשר הרב ראה את האנשים מביאים את ספר התורה לביתו, לא היה מסוגל לעצור בעד דמעותיו. הוא קם ממקומו, חיבק את הספר בידיו ולא נפרד ממנו במשך שעה ארוכה. לאחר מכן הוכנס הספר לבית הכנסת הסמוך. מעתה הקפיד הרב לקרוא בספר התורה הזה בכל הזדמנות, ונהג להיאנח ולומר: "מתי נזכה לבנות את בית הכנסת בחברון ולהחזיר אליו את ספר התורה?"

לאחר מלחמת ששת הימים שמעו בני קהילת חברון, יחד עם כל העולם כולו, כי עירם האהובה חברון שוחררה. הם ציפו לחזור לבתיהם, אבל לצערם התברר כי הבתים נהרסו וגם בית הכנסת העתיק נחרב. לא היה לאן לחזור. אט-אט הוקם היישוב היהודי בחברון ולאחר מאמצים רבים הצליחו היהודים לבנות מחדש את בית הכנסת.

כאשר הרב נסים שמע שבית הכנסת בחברון עומד על תלו, אמר לאנשי הקהילה: "כעת השלמתי את משימתי. במהרה תוכלו להחזיר את ספר התורה שנמצא אצלי למקומו בחברון..."

כמה חודשים לאחר מכן, בתשעה באב תשמ"א, הלך הרב נסים לעולמו. לאחר פטירתו קיימו בניו ובני קהילת חברון את צוואתו, ולקחו בגיל וברעדה את ספר התורה העתיק למקומו. לאחר ארבע שנים הוחזרו גם יתר ספרי התורה העתיקים להיכל בית הכנסת בחברון.

יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם [email protected]

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8466

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Video-Lectures.asp#3

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות התורה הקדושה וזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.