ר' שלמה זלמן היה מנהל עבודה של המושל המחוזי, ופיקח בהצלחה מרובה על כריתת עצים בשטחי יערות שהיו שייכים למושל. לאחר מספר שנים שבהן הספיק לפקח על כריתת כל עציו של המושל, לא נותרה כל מלאכה עבורו. הכסף שחסך הלך ואזל. יום אחד הגיע אליו המושל ואמר:

"יודע אתה כי הסתיימה המלאכה ביערותיי, וכעת איני זקוק עוד לעבודתך. לכן אבקשך שתפנה את הדירה שקיבלת ממני ותעבור עם משפחתך למקום אחר..."

ר' שלמה זלמן הבין כי תמה תקופת הצלחתו וכי אין כל טעם לבקש מהמושל ארכה. כעבור ימים ספורים עזב את ביתו עם בני משפחתו ונדד לעיר רחוקה, שם שכר דירה קטנה ביותר. מזלו הלך והידרדר עד שהגיע לחרפת רעב והחל להזדקק לבריות.

אחד מידידיו ראה אותו בשברון לבו ואמר: "למה נפלו פניך?! התנער מיגונך וסע אל הרבי הקדוש מפשיסחא, אצלו תוכל לפרוק את צערך. אל תשכח כי הינך חסיד שלו וכבר סייע לך בעצה נכונה!"

הודה ר' שלמה זלמן כי מרוב יגונו הספיק לשכוח מהרבי, והחליט לשים את פעמיו לעבר פשיסחא. לא היה לו כסף להוצאות הדרך והוא לווה מעות מידידיו. אפילו העגלון שהסיעו לא ידע איך לנחם את הגביר שהפך לאביון אומלל שאינו יכול לפרנס את בני ביתו.

ר' שלמה זלמן הגיע לפשיסחא שבור ורצוץ, וניצב בתור הארוך של יהודים הבאים אל הרבי לקבל עצה וברכה. נפתחה הדלת והוא מצא עצמו עומד מול הרבי. מרוב צערו לא היה מסוגל לדבר והחל להתייפח.

"מדוע הינך בוכה?", שאל הרבי, "נסה לספר לי מה מעיק על לבך".

מילותיו הרכות של הרבי לא הועילו ללבו הנשבר של ר' שלמה זלמן. בקושי רב הצליח להוציא מפיו:

"רבינו! היש מכאוב כמכאובי?!"

הרבי שמע את המילים המופיעות בקינת 'איכה' ואמר: "אל תשתהה פה אפילו רגע אחד נוסף. קום וסע לעיר מעכאוו הנמצאת בדרך לקראקא, והשם יתברך ישלח את עזרך מקודש".

ר' שלמה זלמן היה המום מתשובת הרבי. הוא פסק לבכות, והבחין כי הרבי מצפה שייכנס היהודי הבא בתור. כשיצא התרוצצו קושיות במוחו: מה אעשה במעכאוו? הרי איני מכיר שם אף אחד! למי אפנה?! מנין תגיע ישועתי?! הוא החל לייסר את עצמו על כך שלא הצליח לספר לרבי מה שעובר עליו, אבל כחסיד הבין שאם הרבי אומר לנסוע אז נוסעים!

הוא לווה מעות נוספות מאחד מידידיו בפשיסחא והתכונן לנסוע על עגלה למעכאוו שאותה לא הכיר כלל. כאשר הגיע לעיר וירד מהעגלה, פנה אליו לפתע יהודי לא מוכר שנראה מודאג:

"שלום עליכם, ר' יהודי! אמנם איננו מכירים זה את זה, אבל אני רואה על פניך שתוכל לעזור לי. בבעלותו של אדוני נמצאים כמה יערות עבותים עם עצים משובחים, אבל הוא זקוק בדחיפות למנהל עבודה שיסייע לו במלאכת כריתת העצים, אדם שיעמוד ויפקח על הפועלים. האם אוכל להציע לך עסק זה?!"

ר' שלמה זלמן נדהם מההצעה והניח לאותו יהודי להמשיך ולתאר: "דע כי האדון מעניק תמורה מלאה למלאכה בתנאי שתהיה משביעת רצון, ופרט לכך הוא נותן מקום מגורים ואת כל הוצאות הבית והמשפחה... האם אתה מעוניין בכך?"

האיש המשיך לתאר את יערותיו הנרחבים של האדון ואת התנאים המופלגים, אבל ר' שלמה זלמן פסק מלהקשיב. הוא החל לקלוט שישועת ה' הגיעה אליו כהרף עין. לא חלפו שעות מרובות ור' שלמה זלמן ישב מול בעל היערות וחתם עמו על חוזה עבודה מכובד, בדיוק כפי שתיאר אותו יהודי.    

הוא נסע להביא את משפחתו וכל מטלטליה למעכאוו. לאחר מכן החל במלאכתו, וכבעל ניסיון רב ניהל את העסק היטב לשביעות רצונו המלאה של בעל היערות.

לנוכח הישועה הכה פלאית החליט ר' שלמה זלמן לנסוע לרבי מפשיסחא ולהודות לו על עצתו. הוא סיפר לרבי על כל השתלשלות העניינים מהרגע שיצא מפתח ביתו ועד לרגע הזה. בסיום שאל:

"יאמר נא לי. איך הרבי ידע ברוח קודשו כי עלי לנסוע דווקא למעכאוו?!"

"לא, אין כאן רוח הקודש", נענה הרבי בחיוך, "אלא שידוע ומפורסם כי לכל מכה הניחתת על יהודי קיימת תרופה, והתרופה נמצאת בתוך המחלה, כמו שכתוב "עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע", מן הצרה עצמה באה הישועה. ולכן צריך לחפש את התרופה בתוך הצרה. כאשר באת אלי ובכית, רציתי לדעת מהי צרתך, ושמעתי מפיך את המילים 'היש מכאוב כמכאובי?!', ומיד הבנתי כי התרופה למכתך נמצאת במעכאוו. ואכן עזר לך השם יתברך ומהעיר מעכאוו הגיעה כהרף עין ישועתך..."

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/9702

סיפורים נוספים, ידע הנותן חיות, הרצאות מרתקות, סופי שבוע מעולים לכל אחד ואחת מישראל – מומלץ בחום:

http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=2102

http://www.arachim.org/Events.asp

http://www.arachim.org/Articles.asp

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, אלהי השמים והארץ, בוחן כליות ולב, שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים ואימי מורתי יפה ברכה בת רבקה למשפחת חדד ויתברכו בבריאות איתנה וחיים טובים וארוכים ולנחת רוח מכל יוצאי חלציהם ויזכו לנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא אמן ואמן כן יהי רצון נצח סלה ועד וימלא ה' יתברך את כל משאלות ליבם לטובה ולברכה אמן כן יהי רצון.