בואו והתכנסו להילולא של רשב"י!
נכתב על ידי DL2000, 26/4/2013
בואו והתכנסו להילולא של רשב"י!
בס"ד
הנה אנחנו עומדים ממש לפני ל"ג בעומר שהוא
יום חג מיוחד שאין כמותו, פלא גדול איך מאיר
אור כזה, ממש הרגשת יום טוב בעיצומם של ימי
החול, ולא סתם ימי חול אלא ימי דין וצמצום של ספירת
העומר, ולפתע מאיר כזה אור גדול -ההילולא של רבי
שמעון בר יוחאי זיע"א! שכולם מרגישים בה את השמחה
העצומה בלי להבין ממש למה ומדוע, כי מאיר ביום זה אור
נשמת רשב"י שהוא שורש נשמות ישראל ומאיר ומתנוצץ
בכל נשמה ונשמה אורו של הצדיק הנפלא רשב"י זיע"א.
ובאמת השמחה הנמשכת על כולן היא עצם שמחתו של
רשב"י, שביום הסתלקותו הורשה לגלות סודות עליונים,
וביום הסתלקותו המתיק את כל הדינים והמשיך וימשיך
עד ביאת משיח ישועות לכל עם ישראל ובפרט לבאים על
ציונו הקדוש לחגוג ולשמוח, שידוע שרבי שמעון עומד
שם ומברך באופן פרטי כל אחד ואחד שמגיע. וכן מקובל
בידינו שהעיקר שרבי שמעון רוצה ביום ההילולא שלו, הוא
שישמחו.
וכגודל השמחה כן גודל הלב הנשבר מגעגועים וחרטהלפני
ה', כמו שרבינו אמר, שעל ידי שהאדם בשמחה כל היום
יוכל בנקל לבוא ללב נשבר, ושעיקר הבכיה היא כשהיא
באה מתוך שמחה וגעגועים, ולכן כך אומרים העולם,
שבהילולא של רשב"י רואים גם 'פורים' – סעודות ושמחה
ומחולות, וגם 'יום הכיפורים' – בכיות של כיסופים ותשובה
וצעקה לה'.
וזה בעיקר מה שאנו צריכים לעשות ביום ההילולא - או
לרקוד ולשמוח ולחגוג או להתעורר לתשובה ותפילה לה',
כל שאר הדברים, כגון להסתובב ולשוטט בין הדוכנים, וכל
שכן דברים בטלים אחרים, אינם מעניין ההילולא כלל, כל
שכן שיש להזהיר מאוד על עניין הצניעות, להיזהר מאוד
מערבוביה, וכיום יש בחסדי ה' את 'דרך המהדרין', שעל
פי הלכה רק שם מותר ללכת. והעיקר הוא, שפשוט חבל
לבזבז זמן יקר כזה שכל כולו עת רצון ושמחה וחדווה
שאין כדוגמתה כל השנה כולה, שהיכן מצינו כזו הילולא
עם שמחה ותזמורות וריקודים וכו', יותר מעשרים וארבע
שעות רצופות 'סביב השעון'!
באדרא זוטא קדישא (נמצא בזוהר הקדוש פרשת האזינו),
מובא תיאור הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א,
ונביא קצת מהתיאור (בדילוגים מפאת קוצר היריעה,
וכדאי מאוד ללמוד את כל סיפור ההסתלקות המרגש
מאוד), בתרגום ללשון הקודש עם תוספות ביאור (על פי
פירוש 'מתוק מדבש'), כדי שיהיה לנו להתעוררות ליום
הקדוש הזה, יום הסתלקותו של רשב"י ע"ה זיע"א.
באותו יום שרבי שמעון עמד להסתלק מן העולם, התאספו
החברים לביתו של רבי שמעון, (כדי לשמוע ממנו את
סודות התורה שיגלה לפני הסתלקותו), והיו לפניו, רבי
אלעזר בנו, ורבי אבא ושאר החברים, ומלאו את הבית...
...בעוד שהיו יושבים, פתח רבי שמעון את עיניו, וראה מה
שראה, (את השכינה הקדושה) וסיבבה אש את הבית,
(ולא יכלו חכמים לסבול את האש) ויצאו כולם, ונשארו רבי
אלעזר בנו ורבי אבא, ושאר החברים ישבו מבחוץ (וחיכו
לראות סדר הסתלקותו של רבי שמעון).
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו, צא וראה אם רבי יצחק
נמצא, שאני ערבתי לו (שיסתלק ביחד אתי ואוליך אותו
לגן עדן עמי), אמור לו שיסדר ענייניו (שיצווה את צוואתו
לבני ביתו) ואחר כך ישב אצלי, אשרי חלקו!
קם רבי שמעון (לכבוד השכינה ונשמות הצדיקים), וישב
וחייך ושמח, אמר איפה הם החברים? קם רבי אלעזר
והכניס אותם, ישבו לפניו, זקף רבי שמעון את ידיו
והתפלל, והיה שמח (על חלקו הטוב), ואמר, אותם חברים
שהיו בבית האדרא ימצאו כאן.
יצאו כולם ונשארו רק חמישה: רבי אלעזר בנו, ורבי אבא,
ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי חייא, ובין כך וכך נכנס (השישי)
רבי יצחק, אמר לו רבי שמעון, כמה נאה חלקך, כמה שמחה
צריכה להתווסף לך ביום זה, (שאתה זוכה להסתלק
מהעולם ביחד עמי) ישב רבי אבא אחורי כתפו (של רבי
שמעון), ורבי אלעזר נשאר לפניו.
אמר רבי שמעון, הרי עתה עת רצון היא, ורצוני לעלות
בלי שום בושה לעולם הבא, וישנם דברי תורה קדושים
שלא גיליתי עד הנה, שברצוני לגלות לפני השכינה, שלא
יאמרו (עלי בגן עדן) שבחסרון הסתלקתי מן העולם, ועד
עתה שמורים היו בלבי לעלות עמם לעולם הבא (ורק שם
לגלותם לנשמות הצדיקים).
וכך יהיה הסדר, רבי אבא יכתוב, ורבי אלעזר בני יאמר
בפה, ושאר החברים יהרהרו את הדברים בלבם, קם רבי
אבא ממקומו שאחרי כתפו, וישב רבי אלעזר בנו לפניו,
אמר לו, קום בני, שהרי מישהו אחר צריך לשבת במקום
הזה, (שבאה נשמה של צדיק גדול מגן עדן לישב שם) מיד
קם רבי אלעזר.
התעטף רבי שמעון, וישב, פתח ואמר וכו'...אחרי שאמר
כמה דברי תורה הגיעו מהעולם העליון נשמות צדיקים
נוראים ורבי שמעון גילה לתלמידיו שאותן נשמות הן כאן
ואמר: הנה רב המנונא סבא פה, וסביבו שבעים צדיקים,
חקוקים ומעוטרים בעטרות, ומאירים כל אחד ואחד מזוהר
אורו של עתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, והוא בא
לשמוע בשמחה את הדברים שאני אומר! והנה רבי פנחס
בן יאיר פה, הכינו לו את מקומו!
נחרדו ונזדעזעו החברים שהיו שם, וקמו (כי לא ראו את
נשמות הצדיקים ולא ידעו היכן הם ישובים ולכן) התרחקו
לצדי החדר, ורבי אלעזר ורבי אבא נשארו לפני רבי
שמעון....
רבי שמעון החל לומר סודות תורה רזין דרזין, כולםמובאים
באריכות באדרא זוטא, ודבריו הסתיימו בפסוק: "כי שם
צוה ה' את הברכה חיים עד העולם", אך לא סיים את כל
הפסוק כי השתתק לפני שאמר את המלה 'חיים', כמו
שהעיד רבי אבא שהיה כותב את הדברים וכך תיאר רבי
אבא את הסתלקותו של רבי שמעון:
אמר רבי אבא: לא הספיק המאור הקדוש לומר את המלה
'חיים' שבפסוק הנזכר, ונשתתקו דבריו...ואני הייתי
כותב וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי ולא זקפתי את
ראשי שהיה אור גדול מאוד, ולא יכולתי להסתכל, ובתוך
כך נחרדתי, שמענו קול (מהעולם העליון) שקורא ואומר
(משלי ג ב): אורך ימים ושנות חיים וגו', ואחר שמענו קול
אחר (תהלים כא ה): חיים שאל ממך וגו'.
רבי אבא ממשיך לתאר מה היה ביום הסתלקותו של רבי
שמעון: כל אותו היום לא הפסיקה לסבב אותה האש
(שסיבבה את הבית במשך כל הזמן שגילה את סודות
התורה) מן הבית, ולא היה מי שיערב לבו לבוא לתוכו,
(לראות אם נסתלק רשב"י מן העולם או רק התעלף), שלא
יכלו לגשת, כי אור ואש היו סביבו כל אותו היום, ונפלנו על
הארץ וגעינו וצעקנו (מרוב הצער הגדול)!
אחרי שהסתלקה האש, ראינו את המאור הגדול קודש
הקודשים, שנסתלק מן העולם, מעוטף בטליתו, והיה שוכב
על ימינו, ופניו היו שוחקות...
קם רבי אלעזר בנו, ולקח את ידיו ונשק להן, ואני לחכתי
עפר שתחת רגליו, רצו החברים לבכותו ולא יכלו לדבר, ורק
אחר כך פתחו החברים בבכיה, ורבי אלעזר בנו נפל שלוש
פעמים (על פני אביו), ולא יכול היה לפתוח את פיו...
החל רבי אלעזר לומר דברים כמספיד, אבל רבי חייא קם
על רגליו, ואמר, עד עתה היה המאור הקדוש משגיח עלינו
(ומלמדנו אורחות חיים), עכשיו אינו זמן (להספד) אלא
להשתדל בכבודו, קמו רבי אלעזר ורבי אבא, הרימו אותו
ממיטתו בכיסא המיוחד לכך כדי לעסוק בטהרתו...
מי ראה (עוד דבר כזה) שהרבה תלמידי חכמים באו
בערבוביה (לחלוק כבוד אחרון לרבי שמעון), ומכל הבית
עלה ריח טוב (מגן עדן מנשמות הצדיקים שבאו לקבל את
פני רבי שמעון). אחר כך הוציאוהו במיטה, ולא שמשו אותו
(בטהרתו) אלא רבי אלעזר ורבי אבא...
בעת שהוציאו אותו במיטתו, באו גיבורים מציפורי וחטפו
את מיטתו של רבי שמעון כי רצו שיקבר בציפורי והיו בני
מרון צועקים על בני ציפורי...
כדי להשקיט את המריבה נעשה נס, ואחרי שיצאה המיטה
היא התרוממה באויר, ועמוד אש היה מלהט לפני מיטתו
ואז שמעו בת קול מהשמים: הכנסו ובואו והתכנסו
(שיבואו כולם, גם הרחוקים) להילולא של רבי שמעון!
(לשמחת רבי שמעון שהיה מהלל ומשבח לה' בשמחה
על שזכה לצאת מן העולם בשלמות גמורה, ועוד אמרה
אתה בת קול):(ישעיה נז ב) יבא שלום ינוחו על משכבותם
(שראוי שביום שמסתלק הצדיק לא יהיו קטטות ומריבות
אלא אך ורק שלום ואחווה)!
כשנכנסה מיטתו של רבי שמעון למערה שמעו קול במערה
שאומר: זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות, כמה
פיות של מקטרגים השתתקו ברקיע ביום זה בזכותך! ועוד
אמרה בת הקול: זהו רבי שמעון בר יוחאי שאדונו משתבח
בו (בפני פמליא של מעלה) בכל יום! אשרי חלקו למעלה
ולמטה! הרבה אוצרות עליונים שמורים לו למעלה, עליו
נאמר (דניאל יג יג): "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך
לקץ הימין!" עד כאן.
כמה מעוררים הדברים לכל אחד ואחד להתבונן לאיזה
מעלות יכול ילוד אשה להגיע, וכל אחד יאמר לעצמו שגם
נשמתו היא נשמה קדושה שיכולה להשיג ולהגיע למעלות
גדולות מאוד, והכל תלוי ביגיעת האדם ובתמימותו לרצות
ולכסוף להיות כרצון ה' ולהדבק בה' ולהשלים את צלם
האדם שבו, שבשביל זה נברא, ויהי רצון שבזכות ההארה
העצומה שיש בימים אלו, מאור נשמתו של רשב"י זיע"א,
נזכה להתעורר כולנו וכל עם ישראל להדבק בה' ובתורתו
ובצדיקיו, ונזכה לפעול ישועות גדולות ביום ההילולא לכל
אחד ואחד בפרט ולכלל עם ישראל, ונזכה לתשובה שלמה
ולגאולה
ש ל מ ה
ב מ ה ר ה
ב י מ י נ ו
אמן ואמן
בברכת שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל
הנה אנחנו עומדים ממש לפני ל"ג בעומר שהוא
יום חג מיוחד שאין כמותו, פלא גדול איך מאיר
אור כזה, ממש הרגשת יום טוב בעיצומם של ימי
החול, ולא סתם ימי חול אלא ימי דין וצמצום של ספירת
העומר, ולפתע מאיר כזה אור גדול -ההילולא של רבי
שמעון בר יוחאי זיע"א! שכולם מרגישים בה את השמחה
העצומה בלי להבין ממש למה ומדוע, כי מאיר ביום זה אור
נשמת רשב"י שהוא שורש נשמות ישראל ומאיר ומתנוצץ
בכל נשמה ונשמה אורו של הצדיק הנפלא רשב"י זיע"א.
ובאמת השמחה הנמשכת על כולן היא עצם שמחתו של
רשב"י, שביום הסתלקותו הורשה לגלות סודות עליונים,
וביום הסתלקותו המתיק את כל הדינים והמשיך וימשיך
עד ביאת משיח ישועות לכל עם ישראל ובפרט לבאים על
ציונו הקדוש לחגוג ולשמוח, שידוע שרבי שמעון עומד
שם ומברך באופן פרטי כל אחד ואחד שמגיע. וכן מקובל
בידינו שהעיקר שרבי שמעון רוצה ביום ההילולא שלו, הוא
שישמחו.
וכגודל השמחה כן גודל הלב הנשבר מגעגועים וחרטהלפני
ה', כמו שרבינו אמר, שעל ידי שהאדם בשמחה כל היום
יוכל בנקל לבוא ללב נשבר, ושעיקר הבכיה היא כשהיא
באה מתוך שמחה וגעגועים, ולכן כך אומרים העולם,
שבהילולא של רשב"י רואים גם 'פורים' – סעודות ושמחה
ומחולות, וגם 'יום הכיפורים' – בכיות של כיסופים ותשובה
וצעקה לה'.
וזה בעיקר מה שאנו צריכים לעשות ביום ההילולא - או
לרקוד ולשמוח ולחגוג או להתעורר לתשובה ותפילה לה',
כל שאר הדברים, כגון להסתובב ולשוטט בין הדוכנים, וכל
שכן דברים בטלים אחרים, אינם מעניין ההילולא כלל, כל
שכן שיש להזהיר מאוד על עניין הצניעות, להיזהר מאוד
מערבוביה, וכיום יש בחסדי ה' את 'דרך המהדרין', שעל
פי הלכה רק שם מותר ללכת. והעיקר הוא, שפשוט חבל
לבזבז זמן יקר כזה שכל כולו עת רצון ושמחה וחדווה
שאין כדוגמתה כל השנה כולה, שהיכן מצינו כזו הילולא
עם שמחה ותזמורות וריקודים וכו', יותר מעשרים וארבע
שעות רצופות 'סביב השעון'!
באדרא זוטא קדישא (נמצא בזוהר הקדוש פרשת האזינו),
מובא תיאור הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א,
ונביא קצת מהתיאור (בדילוגים מפאת קוצר היריעה,
וכדאי מאוד ללמוד את כל סיפור ההסתלקות המרגש
מאוד), בתרגום ללשון הקודש עם תוספות ביאור (על פי
פירוש 'מתוק מדבש'), כדי שיהיה לנו להתעוררות ליום
הקדוש הזה, יום הסתלקותו של רשב"י ע"ה זיע"א.
באותו יום שרבי שמעון עמד להסתלק מן העולם, התאספו
החברים לביתו של רבי שמעון, (כדי לשמוע ממנו את
סודות התורה שיגלה לפני הסתלקותו), והיו לפניו, רבי
אלעזר בנו, ורבי אבא ושאר החברים, ומלאו את הבית...
...בעוד שהיו יושבים, פתח רבי שמעון את עיניו, וראה מה
שראה, (את השכינה הקדושה) וסיבבה אש את הבית,
(ולא יכלו חכמים לסבול את האש) ויצאו כולם, ונשארו רבי
אלעזר בנו ורבי אבא, ושאר החברים ישבו מבחוץ (וחיכו
לראות סדר הסתלקותו של רבי שמעון).
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו, צא וראה אם רבי יצחק
נמצא, שאני ערבתי לו (שיסתלק ביחד אתי ואוליך אותו
לגן עדן עמי), אמור לו שיסדר ענייניו (שיצווה את צוואתו
לבני ביתו) ואחר כך ישב אצלי, אשרי חלקו!
קם רבי שמעון (לכבוד השכינה ונשמות הצדיקים), וישב
וחייך ושמח, אמר איפה הם החברים? קם רבי אלעזר
והכניס אותם, ישבו לפניו, זקף רבי שמעון את ידיו
והתפלל, והיה שמח (על חלקו הטוב), ואמר, אותם חברים
שהיו בבית האדרא ימצאו כאן.
יצאו כולם ונשארו רק חמישה: רבי אלעזר בנו, ורבי אבא,
ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי חייא, ובין כך וכך נכנס (השישי)
רבי יצחק, אמר לו רבי שמעון, כמה נאה חלקך, כמה שמחה
צריכה להתווסף לך ביום זה, (שאתה זוכה להסתלק
מהעולם ביחד עמי) ישב רבי אבא אחורי כתפו (של רבי
שמעון), ורבי אלעזר נשאר לפניו.
אמר רבי שמעון, הרי עתה עת רצון היא, ורצוני לעלות
בלי שום בושה לעולם הבא, וישנם דברי תורה קדושים
שלא גיליתי עד הנה, שברצוני לגלות לפני השכינה, שלא
יאמרו (עלי בגן עדן) שבחסרון הסתלקתי מן העולם, ועד
עתה שמורים היו בלבי לעלות עמם לעולם הבא (ורק שם
לגלותם לנשמות הצדיקים).
וכך יהיה הסדר, רבי אבא יכתוב, ורבי אלעזר בני יאמר
בפה, ושאר החברים יהרהרו את הדברים בלבם, קם רבי
אבא ממקומו שאחרי כתפו, וישב רבי אלעזר בנו לפניו,
אמר לו, קום בני, שהרי מישהו אחר צריך לשבת במקום
הזה, (שבאה נשמה של צדיק גדול מגן עדן לישב שם) מיד
קם רבי אלעזר.
התעטף רבי שמעון, וישב, פתח ואמר וכו'...אחרי שאמר
כמה דברי תורה הגיעו מהעולם העליון נשמות צדיקים
נוראים ורבי שמעון גילה לתלמידיו שאותן נשמות הן כאן
ואמר: הנה רב המנונא סבא פה, וסביבו שבעים צדיקים,
חקוקים ומעוטרים בעטרות, ומאירים כל אחד ואחד מזוהר
אורו של עתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, והוא בא
לשמוע בשמחה את הדברים שאני אומר! והנה רבי פנחס
בן יאיר פה, הכינו לו את מקומו!
נחרדו ונזדעזעו החברים שהיו שם, וקמו (כי לא ראו את
נשמות הצדיקים ולא ידעו היכן הם ישובים ולכן) התרחקו
לצדי החדר, ורבי אלעזר ורבי אבא נשארו לפני רבי
שמעון....
רבי שמעון החל לומר סודות תורה רזין דרזין, כולםמובאים
באריכות באדרא זוטא, ודבריו הסתיימו בפסוק: "כי שם
צוה ה' את הברכה חיים עד העולם", אך לא סיים את כל
הפסוק כי השתתק לפני שאמר את המלה 'חיים', כמו
שהעיד רבי אבא שהיה כותב את הדברים וכך תיאר רבי
אבא את הסתלקותו של רבי שמעון:
אמר רבי אבא: לא הספיק המאור הקדוש לומר את המלה
'חיים' שבפסוק הנזכר, ונשתתקו דבריו...ואני הייתי
כותב וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי ולא זקפתי את
ראשי שהיה אור גדול מאוד, ולא יכולתי להסתכל, ובתוך
כך נחרדתי, שמענו קול (מהעולם העליון) שקורא ואומר
(משלי ג ב): אורך ימים ושנות חיים וגו', ואחר שמענו קול
אחר (תהלים כא ה): חיים שאל ממך וגו'.
רבי אבא ממשיך לתאר מה היה ביום הסתלקותו של רבי
שמעון: כל אותו היום לא הפסיקה לסבב אותה האש
(שסיבבה את הבית במשך כל הזמן שגילה את סודות
התורה) מן הבית, ולא היה מי שיערב לבו לבוא לתוכו,
(לראות אם נסתלק רשב"י מן העולם או רק התעלף), שלא
יכלו לגשת, כי אור ואש היו סביבו כל אותו היום, ונפלנו על
הארץ וגעינו וצעקנו (מרוב הצער הגדול)!
אחרי שהסתלקה האש, ראינו את המאור הגדול קודש
הקודשים, שנסתלק מן העולם, מעוטף בטליתו, והיה שוכב
על ימינו, ופניו היו שוחקות...
קם רבי אלעזר בנו, ולקח את ידיו ונשק להן, ואני לחכתי
עפר שתחת רגליו, רצו החברים לבכותו ולא יכלו לדבר, ורק
אחר כך פתחו החברים בבכיה, ורבי אלעזר בנו נפל שלוש
פעמים (על פני אביו), ולא יכול היה לפתוח את פיו...
החל רבי אלעזר לומר דברים כמספיד, אבל רבי חייא קם
על רגליו, ואמר, עד עתה היה המאור הקדוש משגיח עלינו
(ומלמדנו אורחות חיים), עכשיו אינו זמן (להספד) אלא
להשתדל בכבודו, קמו רבי אלעזר ורבי אבא, הרימו אותו
ממיטתו בכיסא המיוחד לכך כדי לעסוק בטהרתו...
מי ראה (עוד דבר כזה) שהרבה תלמידי חכמים באו
בערבוביה (לחלוק כבוד אחרון לרבי שמעון), ומכל הבית
עלה ריח טוב (מגן עדן מנשמות הצדיקים שבאו לקבל את
פני רבי שמעון). אחר כך הוציאוהו במיטה, ולא שמשו אותו
(בטהרתו) אלא רבי אלעזר ורבי אבא...
בעת שהוציאו אותו במיטתו, באו גיבורים מציפורי וחטפו
את מיטתו של רבי שמעון כי רצו שיקבר בציפורי והיו בני
מרון צועקים על בני ציפורי...
כדי להשקיט את המריבה נעשה נס, ואחרי שיצאה המיטה
היא התרוממה באויר, ועמוד אש היה מלהט לפני מיטתו
ואז שמעו בת קול מהשמים: הכנסו ובואו והתכנסו
(שיבואו כולם, גם הרחוקים) להילולא של רבי שמעון!
(לשמחת רבי שמעון שהיה מהלל ומשבח לה' בשמחה
על שזכה לצאת מן העולם בשלמות גמורה, ועוד אמרה
אתה בת קול):(ישעיה נז ב) יבא שלום ינוחו על משכבותם
(שראוי שביום שמסתלק הצדיק לא יהיו קטטות ומריבות
אלא אך ורק שלום ואחווה)!
כשנכנסה מיטתו של רבי שמעון למערה שמעו קול במערה
שאומר: זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות, כמה
פיות של מקטרגים השתתקו ברקיע ביום זה בזכותך! ועוד
אמרה בת הקול: זהו רבי שמעון בר יוחאי שאדונו משתבח
בו (בפני פמליא של מעלה) בכל יום! אשרי חלקו למעלה
ולמטה! הרבה אוצרות עליונים שמורים לו למעלה, עליו
נאמר (דניאל יג יג): "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך
לקץ הימין!" עד כאן.
כמה מעוררים הדברים לכל אחד ואחד להתבונן לאיזה
מעלות יכול ילוד אשה להגיע, וכל אחד יאמר לעצמו שגם
נשמתו היא נשמה קדושה שיכולה להשיג ולהגיע למעלות
גדולות מאוד, והכל תלוי ביגיעת האדם ובתמימותו לרצות
ולכסוף להיות כרצון ה' ולהדבק בה' ולהשלים את צלם
האדם שבו, שבשביל זה נברא, ויהי רצון שבזכות ההארה
העצומה שיש בימים אלו, מאור נשמתו של רשב"י זיע"א,
נזכה להתעורר כולנו וכל עם ישראל להדבק בה' ובתורתו
ובצדיקיו, ונזכה לפעול ישועות גדולות ביום ההילולא לכל
אחד ואחד בפרט ולכלל עם ישראל, ונזכה לתשובה שלמה
ולגאולה
ש ל מ ה
ב מ ה ר ה
ב י מ י נ ו
אמן ואמן
בברכת שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל
[הרב ארוש]
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
