ערב אחד השתתפה מירב בת העשרים וחמש בכינוס נשים של 'לב לאחים' בירושלים עם הרב אורי זוהר. הוא הציע למשתתפות ליטול ספר טלפונים של עירן ולהתקשר לאזורים שידועים להן כחילוניים, להציג את עצמן כשייכות למשרדו של אורי זוהר ולהציע לעונים להתקרב ליהדות, כל אחת לפי מיטב ידיעתה. מירב כתבה כל מה שהוא אמר וקיבלה על עצמה לבצע את דבריו.

למחרת בבוקר התקשרה בתמימות לבית מסוים.

"שלום, מדברת מירב מהמשרד של אורי זוהר. האם אפשר להציע לכם משהו ביהדות?" האישה אמרה: "אין לנו צורך בשום דבר", וטרקה את השפופרת.
כשנודע למירב שאירע פיגוע בשוק מחנה יהודה, היא הזדעזעה בחושבה שהיתה אמורה להיות שם עם שני בניה. היא חזרה לביתה ואז קיבלה צלצול מבן משפחתה: "מה קורה איתך?! אמא מחפשת אותך בטירוף מאז הפיגוע בשוק"

לאחר מכן התקשרה לבית של אישה בשם מרים. לאחר כמה צלצולים ענתה לה בחורה צעירה.

"שלום, מדברת מירב מהמשרד של אורי זוהר. רציתי להציע לכם משהו ביהדות. מרים בבית?"

"תשמעי", אמרה הצעירה בצחוק, "לא כדאי לך לדבר עם אמא שלי, מרים, בנושא יהדות. היא תטרוק לך את הטלפון בפרצוף. אבל תשמעי משהו מעניין. עכשיו הייתי בחדר והתפללתי לה' שיראה לי איך להתקרב אליו ולהכיר אותו, ובדיוק התקשרת..."

מירב שוחחה עם הצעירה ששמה חגית והזמינה אותה לבוא אליה לשיכון גור כדי שימשיכו לשוחח ולהתחזק. בסיום אמרה מירב: "את יכולה לבוא איך שבא לך".

ביום ובשעה היעודים הגיעה חגית כשהיא לבושה במכנסיים וחולצה קצרה ומחזיקה בידיה עציץ גדול שאותו הביאה כמתנה. בתחילה הודתה: "אין לך מושג כמה עזרת לי כשאמרת שאוכל לבוא איך שאני רוצה, כי אין לי בארון הבגדים שום בגד שיכולתי ללבוש בשכונה כזאת..."

במשך תקופה ארוכה למדו השתיים יחדיו ומירב ניסתה לקדם את חגית כמיטב יכולתה. בהמשך החלה חגית ללמוד בפנימייה של חוזרות בתשובה בירושלים, התחזקה מאוד וזכתה להתחתן עם בחור שעימו למדה בבית הספר, שחזר גם הוא בתשובה, ולהקים עימו בית נאמן בישראל.

בחלוף השנים הקשר בין מירב לחגית הלך ופחת.

יום אחד הגיעה לביתה של מירב אישה עם בתה בת העשר וביקשה צדקה. מירב הצטערה שהילדה צריכה לראות את אמה מקבצת נדבות ומאוד ריחמה עליהן. היא אירחה אותן, נתנה לילדה בגדים ללבוש וארוחה לאכול והעניקה לאמה סכום יפה לצדקה. כאשר היו אצלה נקשו ילדים מהשכונה על דלת הבית וצעקו: "הבן שלך התהפך עם האופניים!" מירב יצאה במהירות מהבית ונוכחה לדעת שבנה הבכור רפאל נתקע בגדר, עף מאופניו החדשים, נפל ושבר את אפו. היא לא הבינה איך בעיצומה של מצווה שהיא מקיימת עליה לעבור אירוע מצער, אבל התנחמה שהמקרה לא הסתיים רע יותר, ומיהרה להגיש לו טיפול רפואי ראשוני.

למחרת תכננה יום של טיפולים וסידורים. קודם כל היתה צריכה ללכת עם בנה הצעיר חנוך לביקורת רפואית קבועה שנקבעה מזמן. לאחר מכן היתה צריכה ללכת לחנות נעליים מסוימת בשוק מחנה יהודה כדי להחליף נעליים. אולם בגלל פציעתו של רפאל היתה צריכה להתעכב כדי לעשות לו צילום, והחלפת הנעליים נדחתה.

אחרי הטיפול בחנוך נכנסה לתור לצילומים לרפאל. כאשר סיימו את הצילומים נודע לה שאירע פיגוע בשוק מחנה יהודה. מירב הזדעזעה בחושבה שהיא הייתה אמורה להיות שם עם שני בניה. היא חזרה לביתה ואז קיבלה צלצול מבן משפחתה.

"מה קורה איתך?! אמא מחפשת אותך בטירוף מאז הפיגוע בשוק".

"אבל לא אמרתי לה שאני הולכת למחנה יהודה?!"

"היא אמרה שראתה בטלוויזיה איך שנפגעת!"

"באמת הייתי צריכה להיות שם, אבל בסוף לא הגעתי בגלל הצילומים של רפאל ששבר את האף".

ואז נודע למירב שהפיגוע אירע בחנות הנעליים שהייתה צריכה להיות בה, באותה שעה שתכננה להגיע לשם, ובעל החנות נהרג!

כעבור שלושה ימים התקשרה במפתיע חגית למירב ואמרה: "מזמן לא דיברנו. הייתי חייבת לספר לך משהו מעניין שקרה לי לפני שלושה ימים. פתחתי ספר הלכות שבת שנתת לי לפני כמה שנים וראיתי את ההקדשה שכתבת לי על השבת הראשונה שאני זוכה לשמור. מאוד התרגשתי ופתאום עלה בי רצון להתפלל עבורך שתצליחי בכל דרכייך ושלא יאונה לך כל רע..."

"מתי זה קרה בדיוק?", ביררה מירב.

"בשעות הבוקר המאוחרות".

מירב הבינה שזה היה בערך בזמן הפיגוע. לאחר שהתבוננה בכל הסיפור ראתה כי חוותה בשלמות את משפט חז"ל האומר כי שלוש פעולות מסוגלות לבטל גזירה קשה: תשובה, צדקה ותפילה.

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/12077