ל'ג בעומר


24 אלף נרות

בל"ג בעומר נוהגים להדליק מדורות אש, לפי שביום הזה נעצרה המגֵפה אשר פגעה בתלמידי רבי עקיבא, והדליקו לזכרם נרות נשמה. ומאחר שמתו עשרים וארבעה אלף תלמידים, הדליקו בבת אחת עשרים וארבעה אלף נרות, ואלה יצרו מדורות.
(שפת אמת)


כך עולים

כאשר בעל 'אור החיים' הקדוש עלה למירון להילולא של רשב"י, עם הגיעו לרגלי ההר ירד מהחמור והיה עולה על ידיו ועל רגליו, וכל הדרך גועה וצועק: היכן אני השפָל נכנס, למקום אש ושלהבת! ובעת ההילולא היה שמח שמחה גדולה.


נהג כבוד

בל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות. הם מתו מפני "שלא נהגו כבוד זה בזה". רבי שמעון בר-יוחאי היה מתלמידי רבי עקיבא שנשארו בחיים, כי נהג כבוד בחבריו והייתה אצלו אהבת ישראל בהדגשה. לכן ל"ג בעומר הוא יום שמחה גדולה, מפני היתרון של שלום הבא אחרי מחלוקת.
(הרבי מליובאוויטש)


הנשמה נהנית מהזוהר

האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש שאל פעם אחת את משרתו, שהיה יהודי פשוט: ממה אתה נהנה יותר, מלימוד משניות או מלימוד ספר הזוהר? ענה המשרת: מלימוד הזוהר, אף שרק בלימוד משניות אני מבין לפי ערך את מה שאני לומד. אמר לו הרבי: אכן, הנשמה נהנית יותר מלימוד זה; הנשמה מבינה מה שהיא לומדת.


טהרת האוויר

רשב"י טיהר את האוויר המעופש של העולם, וכך גרם טובה לכל יהודי באשר הוא. כאשר אוויר העולם אינו נקי, הדבר משפיע לרעה על כל אחד ואחד, איש איש על-פי דרגתו, על רב באופן כזה, ועל יהודי פשוט באופן אחר.
(אוצר פתגמי חב"ד)


מרומם את הנפש

אדמו"ר ה'צמח צדק' אמר לאחד מחסידיו ביחידות: לימוד הזוהר מרומם את הנפש; לימוד מדרש מעורר את הלב; אמירת תהילים בדמעות מדיחה את הכלי.
(היום יום)


ספרי רשב"י

אמרו חסידים בשם אדמו"ר הזקן: רשב"י חיבר עשרים ושניים ספרים, כמספר כ"ב האותיות –  ספר האורה, ספר הברכה, וכן הלאה, אך אלינו הגיע רק חלק קטן מהספר השביעי, הוא ספר הזוהר.
(מגדל עוז)


יום של מופתים

אצל אדמו"ר ה'אמצעי' מליובאוויטש היה ל"ג בעומר מן החגים המצויינים. הרבי היה יוצא אל השדה, לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה לוגם יי"ש, דבר שהיה אסור עליו מטעמי בריאות. היו רואים אז הרבה מופתים. רוב המופתים היו בנוגע לילדים. במשך השנה כולה ייחלו וציפו לל"ג בעומר.
(היום יום)


מבט חיובי

יהודי סיפר לרבי הרש"ב מליובאוויטש שיש יהודים ההולכים אל קברו של רשב"י במירון אך אינם מניחים תפילין. השיב לו הרבי: אם רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב היה חי בימינו, היה עושה מזה 'נברשת מפוארת'.
(ספר השיחות תרצ"ו)