בס"ד                                                                                                                      ב'   באייר   התשע"ג

                        אור - לי - בפרשה - תזריע-מצורע 

" דבר אל בני ישראל לאמר אִשה כי תזריע וְיָלְדָה זכר וְטָמְאָה שבעת ימים כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא "(ב, ב)

פרשות אלו תזריע- מצורע בדרך כלל שייכות לבוא מחוברין והטעם לכך לפי מה שאמרו חז"ל שעיקר הצרעת

בא כשמשמש עם אשתו נדה. לכן בא הכתוב לבאר באר היטב את תורת האדם כלומר את העיתים והמקרים

של הזכר והנקבה להבדיל בין קודש לחול על מנת שלא יבוא לידי מכשול כי אחרת רעה גדולה תצמח חס ושלום.

וזה שפירש בעל הטורים סמך הפסוק(שם יא): והתקדשתם והייתם קדושים - לאישה כי תזריע - שצריך לקדש

עצמו בשעת התשמיש. ואפשר אולי שלזה התכוון רש"י ז"ל שפירש כאן כפי שמובא במדרש: א"ר שמלאי כשם

שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף

(ויק"ר, א). ולכאורה יש להקשות כי לאחר שהסתיים מעשה בראשית שבו שייך סדר הבריאה שהרי האדם נברא

לאחר החיה וכו' כי בשביל שהכול יהיה מוכן בעבורו, מה שאין כן לאחר שנברא היה צריך להיות הפך באור

הדברים.

אלה העניין יובן ע"פ מה שאמרו חז"ל(סהנדרין לח): מפני מה נברא האדם הראשון בערב שבת וכו' - כדי שייכנס

למצווה מיד. ומכאן נלמד שתכלית הבריאה היא האדם ותכלית האדם שיעסוק במצוות כי כך עלה במחשבה

תחילה. וזה שנאמר(משלי א): סוף מעשה במחשבה תחילה היינו התוצאה של המעשה תלויה במחשבה. וע"פ

זה תובן הקושיה לעיל כי רצה לרמוז אולי שאף ע"פ שהסתיים מעשה בראשית אל לו לאדם לשכוח לשם מה

הוא בא לעולם. על כן האדם צריך לזכור תמיד מותר(יתרון) מן הבהמה איִן?, כמו שאמרו חז"ל: דע מאין באת,

ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון(אבות ג:). וזה עיקר עבודת ה' של האדם לכפות את נפש

הבהמית שלו ולהתעלות בקדושה ולעלות ברום המעלה וע"י כך לדובקה בו. ונראה לומר אולי כי זה העניין

בא לרמוז על קדושת הזיווג היינו סדר המחשבה בחינת מעשה בראשית כנ"ל כפי שיבואר לקמן בע"ה.

וכאן המקום להביא את דבריו של "אור החיים" הקדוש זצק"ל: שהקשה למה הוצרך לומר 'כי תזריע וילדה'

ולא  הספיק לומר אישה כי תלד זכר. והנה בעת ההזרעה אמרו רז"ל(זוהר קדושים פ) כי כפי הכוונה אשר יכווין

המזריע ימשיך לזרע הנפש, אם יחשוב מחשבות רעות ומזוהמות ימשיך לטיפה נפש טמאה, ואם יחשוב

בטהרה ימשיך נפש קדושה וכו'. אם כן עיקר הלידה שהוא המשכת הנפש לעובר היא בשעת ההזרעה

וקודם מלפניה, כי אחר הוצאת הזרע כבר קודם כח החושב שממנו יתהווה הזרע, והוא מאמר הכתוב כי

תזריע וילדה, מודיע הכתוב כי עיקר הלידה הוא בשעת ההזרעה, שכאשר תזריע ילדה והיה מה שהיה אם

נפש טהורה אם לא, וכו', ומעתה מה שיתעצם האדם בבחינת הלידה הוא בשעת ההזרעה, כי אז עיקר הלידה

לבחינת הנפש שהיא עיקרית באדם וכו',ע"ש, עכד"ק.

וכן שאלתי את הרב המקובל - אורי נורי שליט"א תלמידו של המקובל הרב מרדכי שרעבי זצ"ל מישיבת

נהר השלום, אותו איך לזכות לבנים תלמידי חכמים? והוא השיב בדרכו הקצרה - קדש המחשבה! וראיתי

בספר הקדוש ראשית חכמה(פרק טז, יב:) שעיקר הקדושה תלוי בהיות האדם עוסק בתורה והוא דבק בה כראוי

וכו' ע"ש. וע"פ זה נראה לומר שלזה התכוון הרב שאמר: קדש המחשבה! היינו בעת התשמיש יהרהר בדברי

תורה וע"י כך ידבק בה' יתברך כי הקב"ה והתורה אחד הם.

וזה שכתוב(תהילים א): והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו וגו' כי האדם הוא בחינת עץ השדה

שתול הכוונה מחובר לקרקע שהיא בחינת האישה כמו שאמרו חז"ל(כתובות ב): שהאישה דומה לקרקעת עולם

שהיא כשדהו של האיש. נמצא לומר, שאיכות הפירות היינו הבנים תלויים בהכנות שיעשו לפני היינו שהאישה

תשמור את ימי נידתה בקדושה וטהרה, כמו שדרשו חז"ל: אמר הקב"ה אם שמרת ימי נדה אני נותן לך בן

(וי"ר, ז).  וזה אישה כי 'תזריע' ר"ת - תקדש זיווגהּ רצון י'ה'ו'ה' עשתה. ובפרט אם יעשו זאת 'בעתו' היינו יש

זמן ראוי וטוב להוריד את נשמתם לזה העולם והוא בליל שבת, כידוע. וזה בחינת מה שכתוב(דברים יא, יד):

ונתתי מטר ארצכם בעתו וגו' ודרשו חז"ל בליל שבת כי הגשמים שיורדים בזמן זה בפרט, הם גשמי ברכה!.

וזה שנאמר 'וילדה זכר' כי זכר בגימטרייה ברכה(בע"ט). יהי רצון מלפניו יתברך שנזכה בע"ה לפירות ראויים

היינו בנים חיים וקיימים תלמידי חכמים לעד ולעולמי עולמים, אמן כן יהי רצון.

                  פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

כשיהיה זִיווגך בקדושה ותשבר נפש המתאווה שלך, היינו נפש הַבַהמִיות, ויהיה נדמה  לך כאילו כפָאך שד, על

ידי זה יהיו לך בני קַיָמָא(סימן בנים, אות ה). 

                                                             "נר ה' נשמת אדם"

מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

          ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                      ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה