ב"ה

שירת יחזקאל הנביא – ברוך כבוד ד' ממקומו

חז"ל אמרו על תיאורי המרכבה של ישעיהו ויחזקאל, שישעיהו דומה לבן כרך שראה את המלך, ואילו יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך (חגיגה יג ע"ב). בפשטות הכוונה שישעיהו מקצר בתיאור המרכבה כיוון שהיה רגיל בזה, כמו בן עיר הרואה מדי פעם את המלך ומרכבתו, ואין הדבר מעורר אצלו התרגשות; לעומתו יחזקאל הוא בן כפר, שהגיע פעם אחת לעיר וראה את המרכבה, כשחוזר לכפרו הוא מרבה לתאר לחבריו בפרוטרוט את המחזה שראה.

ברם הרב סולובייצ'יק אינו סבור שחז"ל באו להבחין בין מדרגות שני הנביאים, אלא הוא מוצא כוונה אחרת במאמר זה. ישעיהו היה חי בירושלים בזמן שביהמ"ק היה קיים, נר מערבי עדיין דלק, ניסים גלויים התרחשו, שכינה היתה מצויה בכל מקום - ואך טבעי שהוא יאמר "וארא את ד' יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל" (ישעיהו ו, א). בכל מקום שנפנה הציצה השכינה, וע"כ הכריז "קדוש קדוש וכו' מלא כל הארץ כבודו" (שם ו, ג). הרי ישעיהו כבן כרך, שכל הדר סמוך לפלטין של מלך רואהו.

אולם יחזקאל ראה תמונה שונה לגמרי: אחרות לגמרי היו הנסיבות ההיסטוריות שבהן ראה הנביא יחזקאל את מראות האלקים שלו, לא בירושלים, לא בבית המקדש ולא בהיכל ה' ראה יחזקאל את חזונו, אלא בנכר על נהר כבר. הכל עלה בעשן, ירושלים ושאר קהלת קדש, רבבות ואולי מאות אלפי קהילות אחרות היו חרבות, אין כהונה, המלך היה אסור בשבי, מוכה סנוורים וגלמוד. חבורות גולים, עבדים שבויים נמצאים במחנה ריכוז על נהר כבר, שמה מעבידים אותם בפרך ומלקים אותם, ודווקא שם בתוך הרשעות והטומאה, הרצח והחרפה - "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" (יחזקאל א, א). מה יכול היה יחזקאל לראות בשמים? כלום היה יכול לראות אז את "ד' צבאות יושב על כסא רם ונשא?" הלא הכל בסביבתו של הנביא היה לועג ובז לו, מה יכול היה הנביא להבין בתוך "רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת", סערה, חשכות, חורבן, אש. כיצד מוצאים את ריבון העולם בתוך מצב כזה?

אולם יחזקאל ראה בכל זאת אור - "ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש", אפי' בתוך החשכה רואה נביא יהודי "נגה כעין החשמל". יחזקאל לא נכנס לדיכאון, גם כאשר נראו השמים אטומים וחרשים כפי שהיו בימי אושויץ, טרבלינקה ומאידנאק. "ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה", איום ונורא המראה: קור וקרח, ח"ו לית דין ולית דיין. אולם יחזקאל הנביא גם עתה מבקש ורואה בשמים "ומעל הרקיע אשר על ראשם כמראה אדם עליו מלמעלה". אכן מעל הכל, מעל לרוח סערה והענן הגדול, מעל האש המתלקחת ומעל הקרח הנצחי, ישנו כסא רם ונשא ויש דמות במראה, "ברוך כבוד ד' ממקומו".

השירה ששמע יחזקאל אמנם אינה כשירה ששמע ישעיהו "קדוש קדוש ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו", מפני שכאן אין מוצאים את רבש"ע בכל פינה ובכל צעד, אלא יש הסתר פנים, נסתם ונעלם בשבעה רקיעים, א-ל מסתתר בשפריר חביון, כאן הכל שואלים "איה מקום כבודו", וכאן נשמעת התשובה "ברוך כבוד ד' ממקומו", וכנסת ישראל הכניסה את שתי השירות לקדושה אחת.

מאת: הרב מרדכי גרינברג שליט"א, מתוך האתר "ישיבת כרם ביבנה".