"בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם" (ויקרא כג,מב-מג). נקבע שבעה ימים לשבת בסוכות כנגד הישיבה בסוכות במדבר, קצת משמע שגם שבעת הימים מגלים על סוכות המדבר, שלדעת ר"א הכוונה לסוכות ענני הכבוד ('דתניא (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר"ע אומר: סוכות ממש עשו להם'. [סוכה יא,ב]), שהם היו שבעה: '"וענן ה' עליהם יומם”. מכאן אמרו: ז' עננים הם. "וענן ה' להם יומם”. (במדבר יד) "ועננך עומד עליהם”. (שם) "ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם”. (במדבר ט) "ובהאריך הענן”. (שמות מ) "ובהעלות הענן”. (שם) "ואם לא יעלה הענן”. (שם) "כי ענן ה' על המשכן”. ז' עננים היו: ד' מארבעה רוחותם, ואחת למעלה ואחת למטה, ואחת מלפניהם: הגבוה מנמיכו והנמוך מגביהו ומכבד את הנחשים ואת העקרבים ומכבד ומרבץ לפניהם' (ספרי במדבר י,לד). לכן מובן שחוגגים שבעה ימים כנגד גילוי שבעת ענני הכבוד. בסוכות מגיעים שבעת האושפיזין, כך שנראה שזה קשור עם גילוי ענני הכבוד (שמרמזים על גילוי ה', כמו שאותם שבעת אושפיזין באים לסוכה שהיא כעין ענני הכבוד, ואף הם יש בהם עניין של קדושה). ארבעה עננים היו מסביב, כתוחמים את בנ”י, שזה נראה שכנגדם זהו אברהם, יצחק ,יעקב ויוסף שהיו בזמן האבות – לפני קהל בנ”י (שיצאו ממצרים) ולכן זהו כעין המסגרת של בנ”י. בנוסף היו עננים למעלה ולמטה, שזה נראה כנגד משה ואהרן, שמשה כנגד גילוי של מעלה (שהביא את התורה, וחיבר בין בנ”י לה', כשהוא מייצג את ה' ששלחו) ואהרן כגילוי של מטה (שחיבר את בנ”י לה' מצד בנ”י למטה), בנוסף היה גם ענן שהולך מקדימה (שלושת ימים) שזהו כדוד שממנו משיח בן דוד בעתיד, ולכן הוא קדימה כגילוי לעתיד (שהולך לפניהם והם מגיעים לאחר שלושה ימים) שיתגלה בהמשך (והוא מוציא את המזיקים מהדרך, כמו המלכות שביעודיה הבסיסים זה ללחום מלחמתנו). או שמסביב זהו שלוש האבות (שהם שורש בנ”י ולכן מסביב לבנ"י כתוחם ומגדיר את בנ"י – שאנו ממשיכים מכוחם) ועוד אחד כנגד אהרן שבזכותו באו לבנ”י העננים [תענית ט,א] (ולכן תוחם את בנ”י, כמגלה את הקשר בין בנ”י והעננים), בנוסף יש מעלה ומטה כנגד מלכות יוסף ומלכות דוד שזה שולט על בנ”י (מלך), ולכן ממש בתוכם (כתפוסים בידו, כמולך עליהם) וכן הוא ראש לכולם ולכן בתוכם כמעורב בהם ועומד מכוחם, כשדוד של מעלה כנגד שמביא למלכות ה' בעולם במעלת הקדושה, ויוסף של מטה כרמז שמגלה מלכות חומרית למטה, והענן שהולך קדימה יחד עם ארון ה' זה כנגד משה שהוריד את הלוחות שבארון. אולי אפשר גם ששבעת ימי סוכות כנגד שבעת המינים (האברבנאל), ולכן בזה מרומז לאושפיזין “חטה ושעורה וגפן ותאנה” ארבעת הראשונים האלו זה כנגד ההתחלה – הקדום, שיש דעות שזהו עץ הדעת (ברכות מ,א [אמנם נאמר חיטה, אבל בהסבר נאמר דגן שזה כולל שעורה]) שזהו כנגד אברהם יצחק יעקב ויוסף שהיו קודם יציאת מצרים (נראה שחיטה ושעורה כנגד אברהם ויצחק שקראו בשם ה', וחיטה זה המשובח יותר, ולכן כנגד אברהם שהחל לקרוא בשם ה', וכן אצלו נאמר במפורש שקרא בשם ה' [בראשית כא לג]; ויעקב כנגד גפן שיש בו הנאה רבה וזה ראוי לחכמים [מגילה טז,ב] כרמז שהוא בחיר האבות [ואף במה שיוסף שלח נאמר קודם על היין, אולי כרמז שזה מרמזו], וכן גפן מרמז על ריבוי הולדת הצאצאים בבית ["אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך". קכח,ג] כרמז שנולדו ממנו י"ב השבטים – שבטי בית ישראל. יוסף נתן את צרכי בנ"י במצרים, ולכן זה נרמז בתאנה שאדם וחוה לבשו לצרכם). “ורמון" כנגד משה שהביא את התורה שמצוותיה מרובות כרימון (וברימון יש כעין כתר, כרמז לכתר תורה שכל אחד יכול לבא לזכות בה והיא הכתר הכי נחשב). “זית שמן" כנגד אהרן שנמשח בשמן (ואף במנחות שמקריב יש בהם שמן), ואף מיועד ללמד תורה – להאיר לבנ"י באור תורה (כנר הדולק בשמן). “ודבש" כנגד דוד המלך, שבנ"י הצטוו להעמיד מלך בכניסה לארץ (כך שקשור לארץ, וכן) ובזה נעשה שלטון ישראל שנותן מעלת קדושה גדולה יותר לארץ, ולכן אז מתקיים עוד יותר גילוי שפע בארץ, "ארץ זבת חלב ודבש", ולכן מרמז על דוד. וכן לעתיד בגאולה העתידה (ע"י משיח בן דוד) העולם יתוקן ע"י גילוי אור התורה בעולם, כך שזה מרמז ל"דבש וחלב תחת לשונך" (שה"ש ד,יא). וכן כעין שיאורו עיני כל העולם, שידעו את ה' ("כי מלאה הארץ דעה את ה'” [ישעיהו יא,ט]), ולכן מרומז בדבש: 'שהדבש וכל מיני מתיקה מאירין מאור עיניו של אדם' (יומא פג,ב).