הלכות ראש השנה
בס"ד
הלכות
ראש השנה
ערב
ראש השנה
א. ערב ראש השנה הוא היום האחרון של השנה ועל כן
יש ליזהר בו מאד לעשות את המצוות באותו היום ביתר דקדוק והקפדה כמו כן זה יום של
חשבון נפש על השנה שעברה עלינו וכיצד להיות טובים יותר בשנה הקרובה. יש להקפיד
במיוחד בתפילת המנחה שהיא תפילה אחרונה של השנה לעשותה בכוונה ובמתינות ובכך
להעלות את כל תפילות השנה.
ב. ראוי ונכון להקדים לבקש מחילה מאנשים שאדם פגע
בהם כבר בערב ראש השנה ולא להמתין לערב יום הכיפורים וכך יהיה עליו מליץ יושר ביום
הדין שפייס את האנשים שפגע בהם (כה"ח סימן תקפא אות נט)
ג. נהגו הגברים לטבול בערב ראש השנה, גם מי שלא
נוהג לטבול בכל ערב שבת, ומעלה גדולה לטבילה זו שמושכת על האדם רוח טהרה ומחדשת
אותו לקראת השנה החדשה. (בן איש חי נצבים ג) וטוב לטבול החל משעה 11:35 (כה"ח
שם אות פב) השעה החמישית.
ד. טוב ונכון לעבור על התפילות לפני ראש השנה
ולהבין את פירוש המילים, כיוון שתפילות אלו הן יקרות מאד ומתפללים אותן פעם אחת
בשנה, ועל ידי כך יתעורר ליבו של האדם ליראת שמים ולתשובה שלמה (שולחן ערוך סימן ק
וכה"ח שם)
יש שנוהגים ללכת להתפלל על קברי הוריהם או על
קברי צדיקים שזכותם תעמוד לנו לקראת השנה החדשה ויש בכך מעלה. אם כך עושים, יקפידו
שהטבילה תהיה לאחר מכן (לפי הסוד).
מי שזוכה והוריו בחיים, טוב ומבורך לעבור אצלם
קודם ר"ה לבקש את ברכתם לשנה החדשה לבקש מהם מחילה ולברכם בשנה טובה ומתוקה,
וגם מי שלא יכול להגיע אליהם פיזית יעשה זאת טלפונית.
התרת
נדרים
ה. נהגו לעשות התרת נדרים ושבועות וקללות וכו'
בערב ראש השנה (כה"ח סימן תקפא אות יט) ואשה שלא יכולה לבוא להתרת נדרים תבקש
מבעלה להיות שליח בשבילה להתיר את הנדרים שלה (אור לציון ד פרק א הלכה יא)
ו. איש או אשה שנדרו נדר מסויים או נשבעו והם
זוכרים מה נדרו או נשבעו- חייבים ללכת לתלמיד חכם הבקי בהלכות התרת נדרים וישאלו
אם ניתן להתיר להם את הנדר, ואינם יכולים לצאת ידי חובה בהתרת נדרים הכללית (מאמר
מרדכי פרק לג הלכה ט).
הסיבה שמקפידים בהתרת נדרים, כי הנדר כשם שאומרים
בכל נדרי ואסרי, הוא אוסר את האדם וקושר אותו, בכך שהוא מתיר אותו הוא משחרר את
עצמו ומאפשר לתפילותיו להתקבל.
פרוזבול
השנה יש להקפיד לכתוב פרוזבול בערב השנה (מחר,
יום ראשון) בכדי למנוע את שמיטת החובות. יצא דף עם הוראות מסודר, בעיקר יש לשים לב
לצורך לעשות קנין קודם לפרוזבול, וכן לומר בפה בפני הדיינים את הנוסח המודגש בשטר..
הדלקת
נרות
ז. מדליקים נרות בכניסת החג ומברכים "להדליק
נר של יום טוב", יברכו גם שהחיינו.
ח. אסור להכין מאכלים או לבשל מיום טוב הראשון של
ראש השנה ליום טוב השני, ולכן גם לא מדליקים נרות של יום טוב השני של ראש השנה
לפני השעה 19:00 (עיין שו"ע סימן תר סעיף א) ומותר להדליק רק מאש קיימת, לכן
יש להכין נר נשמה של 48 שעות ולהדליק ממנו נרות ליום טוב שני (שו"ע סימן תקב
סעיף א). יש לשים לב היטב לדבר זה שלא מכינים שום דבר מהיום הראשון שקדושתו חמורה
מהתורה ליום השני שקדושתו קלה יותר והיא מדרבנן. כמו"כ לאחר הדלקת הנר ביום
השני צריך זהירות רבה שלא לכבות את הגפרור. נשים רבות רגילות לכבות את הגפרור לאחר
ההדלקה ואין לעשות זאת בלילה השני של ר"ה, אלא יניחו את הגפרור בזהירות במקום
בטוח שיכבה מעצמו.
ט. גם בהדלקת הנרות של יום טוב שני מברכות הנשים שהחיינו
וטוב שתלבשנה בגד חדש בהדלקה ויכוונו גם על הבגד (כה"ח סימן תר אות ו), מי
שאין לה בגד חדש, תניח את הפרי החדש ליד הנרות ותכוון עליו (רבים נוהגים קלמנטינה
אך אין זה מחוייב כמובן), ישתדלו מיד לאחר הדלקת הנרות לעשות קידוש ולברך בו
שהחיינו ולאחר שישתו מהיין יברכו עץ ויאכלו את הפרי החדש.
סעודת
ליל ראש השנה
י. יש להשתדל להכין ולערוך את שולחן החג לפני
כניסת החג וכאשר יחזרו האנשים מבית הכנסת הכל יהיה מוכן, וזה סימן טוב לכל השנה
כולה (בן איש חי נצבים סעיף ו, כה"ח תקפג אות א)
יברך כל אדם את בני ביתו לפני הקידוש או לאחר
הקידוש כל אחד כמנהגו.
יא. כל איש ואשה נכון שיאכלו בשתי הלילות של ראש
השנה את הדברים הבאים לפי הסדר הזה: תמרים, רוביא (לוביא), כרתי, סלקא, קרא (קרע),
רימון, תפוח עם סוכר (כך נכון לפי הסוד. כה"ח שם אות יז. ויש נוהגין בדבש),
ראש כבש או עגל. אמנם מנהג הפוסקים כרמ"א לעשות סימנים דווקא בלילה הראשון
ולא בשני. וכן יש שעושים אחרת את סדר הסימנים וכל אחד יעשה כמנהגו.
כאשר אוכל תמרים אומר "יהי רצון מלפניך וכו'
שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו" ויכוון על האויבים והשונאים שיש
לנו בעולם
כשאוכל כרתי אומר "יהי רצון וכו' שיכרתו
אויבנו ושונאנו וכל מבקשי רעתינו" ויכוון על המלאכים הרעים שנבראו מהעוונות
כשאוכל סלקא יאמר "שיסתלקו אויבנו ושונאינו
וכל מבקשי רעתינו" ויכוון על
המקטרגים למעלה (בן איש חי נצבים ד)
יב. מי של אוהב את אחד המאכלים הנ"ל יכול
להגיד את הבקשה ללא שיאכל את המאכל (כה"ח שם אות ו)
יג. יש לעשות את הסדר הנ"ל אחרי המוציא כדי
לא להיכנס לחשש ברכה שאינה צריכה (מאמר מרדכי פרק לח סעיף כה)
אמנם יש נוהגים לאכול את הסימנים לפני המוציא
ולאחר הקידוש ואז יאכלו מעט מכל דבר בכדי שלא יתחייבו בברכה אחרונה. ויש מקום
וחשיבות להמשכת מנהג אבות בכלל וגם בדבר זה בפרט.
יד. יש דברים נוספים שיש שנהגו לאכול: שומשום,
ריאה, אתרוג וכדומה והכל לסימן טוב
טו. אין לאכול בראש השנה אגוזים כי אגוז בגמטריא
חטא [עם הכולל] (שו"ע תקפג סעיף ב) וכן אין לאכול ענבים שחורים (כה"ח שם
אות כא) יש שהחמירו גם באכילת דג (כה"ח שם אות ט בשם הרבה פוסקים) כמו כן אין
לאכול פירות או מאכלים חמוצים או מרים (בא"ח נצבים סעיף ה)
הסימן הטוב ביותר לשנה טובה ומתוקה הוא להימנע
מאוד מכעס ולהשתדל להיות ביום זה במאמץ ומכוונות לעבודת ה', ומי שלא מקפיד על
אחרים וחשב מחשבות טובות ומתאמץ בתפילות ובבית בעבודת ה', ה' ישמע את תפילתו ויתן
לו שנה טובה ומתוקה.
יום
ראש השנה
טז. מנהג טוב לא לישון ביום ראש השנה, ומי שישן
בראש השנה מזלו יישן כל השנה (שו"ע שם סעיף ב) ולכן מנהג טוב לקום לפני עמוד
השחר [4:50] ולכל הפחות לפני הזריחה [6:30] ולא לישון עד חצות היום (עיין
בא"ח נצבים סעיף יא וכה"ח שם אות לו ואות לט). לאחר חצות יש יותר מקום
להקל.
יז. לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה יש תקיעות
שופר, תקיעות השופר הן מצוות עשה מן התורה כמו שנאמר "יום תרועה יהיה
לכם" וכל הגברים מגיל 13 ומעלה חייבים במצווה זו (שו"ע סימן תקפט) נשים
פטורות משמיעת תקיעות שופר, ולכן אינן מברכות (שם סעיף ג,ו) ויש נשים שנוהגות לברך
ויש להן על מי לסמוך, וכך מנהג הפוסקות כרמ"א (ברכי יוסף סימן תרנד אות ב
וכה"ח תקפט אות כג).
מי שתוקע עבור חולה או אישה יתקע עבורם שלושים
תקיעות שלוש תשר"ת שלוש תש"ת ושלוש תר"ת.
יח. אשה שהלכה כל שנה לשמוע תקיעות שופר- זה נחשב
שקבלה עליה בנדר לשמוע שופר ולכן אם רוצה להפסיק צריכה לעשות התרת נדרים (מאמר
מרדכי פרק לט הלכה ל) אך אם זה באופן חד פעמי בגלל מקרה שקרה לא צריכה התרה(שם)
יט. אין לדבר מרגע שהתוקע מברך ועד סיום עשר התקיעות
של קדיש תתקבל בתפילת מוסף.
כ. עושים "תשליך" ביום ראש השנה לאחר
מנחה, וטוב לעשות זאת ליד מים כי יש בזה רמז שהעוונות של ישראל ימחו במים כמו
שנאמר "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (שו"ע סימן תקפג סעיף ב וכה"ח
אות ל)
כא. מי ששכח ולא עשה תשליך ביום הראשון יעשה ביום
הששני אחרי מוסף (בא"ח נצבים סעיף יב)
כב. נשים לא נהגו לעשות תשליך ואמנם אשה הנוהגת
כך יש לה על מה לסמוך, ותמשיך במנהגה.
כג. אוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, ואוכלים בשר
ושותים יין, אך אין ממלאים את הבטן ומקילים ראש כיון שהוא יום הדין (שו"ע
סימן תקצז סעיף א וכה"ח שם אות יא). הסיבה של השמחה היא הביטחון בחסדי ה'
שיוציא לאור משפטנו.
יום
טוב שני של ראש השנה
כד. אין להכין שום דבר ביום טוב ראשון לצורך יום
טוב שני, גם לא לחמם אוכל על הפלטה וכדומה אלא רק לאחר צאת הכוכבים [שעה 19:00]
(שו"ע סימן תר סעיף א)
כה. מברכים שהחיינו בקידוש ביום טוב שני, וטוב
להביא פרי חדש ולכוון עליו (שם סעיף ב) ואפילו אם אין פרי חדש, עם כל זה מברכים
שהחיינו ואין צורך לקנות במיוחד פרי חדש בשביל זה (כה"ח שם אות ז)
שנה
טובה כתיבה וחתימה טובה לכל תושבי דלב היקרים
ה'
ימלא את כל משאלותיכם ומשאלות בני ביתכם לטובה ולברכה
תזכו
לשנים רבות נעימות וטובות!
יעקב ידידיה לוי
