הסיפור התנכי

שמשון היה חזק מאוד. הוא קרע את פי האריה, ונשא את שער העיר עזה. אולם לאחר שהוא גילה את סוד כוחו, והפלשתים גילחו את שער ראשו, סר כוחו מעליו.

הפלישתים עיוורו אותו והכריחו אותו לטחון. ניתן להבין ששמשון נשאר חזק כשור, והיה בעל גוף מרשים ביותר.

לכבוד זבח גדול לדגון אלוהיהם, סרני פלשתים הביאו את שמשון מהכלא כדי לבייש אותו ולהנות מהצלחתם.

לפי הסיפור, שמשון בקש לגעת בעמודי ההיכל, והוא ביקש מאלוהים: "חזקני נא אך הפעם", ואז הוא קרא "תמות נפשי עם פלישתים" ודחף והפיל את עמודי הארמון, והארמון קרס והרג הרבה פלישתים.

ספקנות

הסיפור מאוד מרשים, אולם קשה לדעת האם זה אפשרי. אין ספק שעמודים של ארמון יווני לא עומדים כל כך קרוב שאפשר לאיש אחד ללפות שני עמודים. ייתכן שהוא השתמש ברגליו לדחוף עמוד אחד ובשתי ידיו עמוד שני. אולם גם זה לא נראה סביר שהוא יכול להזיז את עמודי האבן.

הסבר טכני

בסיפור מדגישים שהיו כשלושת אלפים איש ואישה על גג הארמון, ושהם הסתכלו על שמשון וצחקו. והנה כולם ראו את שמשון המפואר בין עמודי ההיכל, שהיה בנוי בסגנון יווני עם הרבה עמודים ארוכים וגבוהים, שנשאו כותרת רחבה מפוארת בראשם. קורות אבן נשאו את הגג, ונשענו על העמודים. למבנה לא היו חיזוקים באלכסון מלבד עובי העמודים. ייתכן שהעובדה ששמשון היה יכול ללפות עמוד מראה שהעמודים היו דקים מהרגיל מחוסר אבן שַׁיִשׁ קשה בכנען. ייתכן שהשיש לעמודים היה אבן מקומית מאיכות נמוכה שהכילה שכבות בצבעים שונים, דבר שהעיד על חולשה במבנה העמוד. 

האנשים על הגג ראו ששמשון מנסה לדחוף את העמודים. הם שמעו אודות כוחו העצום. לפתע הפחד נפל עליהם, כי הם האמינו שהוא מסוגל להפיל את העמודים. כולם נבהלו ביחד, והתחילו לברוח לכיוון המדרגות בצד אחד של הגג. כאשר שלושת אלפים אנשים מפעילים תאוצה לכיוון אחד במקביל לפני שטח הגג, נוצר כוח זהה בגודלו בכיוון הפוך שפועל על הגג במקביל לפני שטח הגג (החוק השלישי של ניוטון). הדבר היחיד שמונע מהעמודים ליפול, הייתה העובדה שכאשר עמוד נוטה, האלכסון שלו מרים את הגג ולכן העמוד רוצה לשוב להיות אנכי. אולם כאשר העמוד עולה, פינות האבן של העמוד באלכסון נושאות את כל העומס, והן נמעכות וקורסות.

בהנחה שבממוצע כל אדם על הגג שקל 75 קג', והם ברחו בתאוצה של  2 מטר לשנייה בריבוע, אז נוצר כוח של 450,000 ניוטון, או 45 קילו-טון. הכוח הזה דחף את הגג אחורה מכיוון הבריחה. העמודים התחילו לנטות. העומס מעך את פינות העמודים. הארוך ביותר נטה ראשון וסבל את רוב הלחץ. אחד נשבר ראשון, הקורה מעליו נפלה, וכל מבנה העמודים התרסק.

בנוסף, הפלישתים גרו לחוף הים, וייתכן שהארמון היה בנוי על חול. כאשר כל האנשים הצטופפו באזור המדרגות לרדת מהגג, נוצר עומס ענקי על העמודים בפינה ההיא. האנשים שירדו במהירות במדרגות יצרו רעידות במבנה, שגרמו לקרקע החולית ליד הים להתנזל. פינת הבסיס שקעה בחול, הבניין יצא מאיזון וקרס.

כך קרה, שבגלל הימצאות אנשים על הגג, והבהלה שלהם, הארמון נפל והרג אותם, ולא בטוח ששמשון היה יכול להפיל את הארמון לבדו. הבהלה הייתה הדרך שאלוהים עזר לשמשון.