השבת קראנו את פרשת ויקרא, הפותחת את החומש השלישי, "ויקרא".

חומש ויקרא עוסק ברובו בדיני הקורבנות ועבודת בית המקדש, וכן בדיני טומאה וטהרה.

עבודת בית המקדש ודיני טומאה וטהרה קשורים זה בזה, כיוון שהאיסור המלווה את רוב דיני טומאה וטהרה, הוא האיסור להיכנס לבית המקדש ו/או לאכול קדשים בטומאה.

זוהי הסיבה לכך, שרוב דיני טומאה וטהרה אינם רלוונטיים לימינו, כל עוד בית המקדש, יבנה ויכונן במהרה בימינו אמן, עדיין איננו.

לאור רקע זה, מפתיע מאוד לגלות, שע"פ המדרש (ויקרא רבה, פרק ז', פיסקה ג'), כאשר ילד מגיע לגיל שיכול ללמוד תורה, מתחילים ללמדו את חומש ויקרא.

מדוע? הרי גם כאשר בית המקדש היה קיים, ילדים לא היו עוסקים בעבודת בית המקדש, ו
לא היו חייבים בקורבנות, על אחת כמה וכמה לאחר החורבן, שאין סיבה כלל להתחיל עמם בנושאי ספר ויקרא!
לא עדיף שנתחיל בסיפורי בראשית? ב- "מודה אני"?

המדרש (שם) אומר "יבואו טהורים ויעסקו בטהרות", כלומר יבואו הילדים הטהורים, שעוד לא טעמו טעם חטא, ויעסקו בענייני הטהרות.

כיוון שמדובר בתחילת הלימוד, ביסודות (לא הכללים היסודיים איך ללמוד, אלא היסודות בדת), אנו רוצים שההתחלה תעסוק באידאל, גם אם הילד אינו צריך ומבין זאת כרגע.

זאת, כדי לנטוע ביסוד את המטרה, אליה תמיד תהיה השאיפה.

המשנה הראשונה במסכת פסחים, פותחת במילים "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ
לאור הנר".

אור? הרי את בדיקת החמץ עושים בלילה, ולכן עושים אותה לאור הנר?

הגמרא עוסקת בשאלה זו, ואחת התשובות היא, שהיות וזוהי תחילת המסכת, לא רצה רבי יהודה הנשיא, עורך המשניות, לפתוח במילה שלילית "לילה".

את זאת למד רבי יהודה הנשיא, מהקב"ה עצמו.

בפרשת נח, כאשר הקב"ה מצווה להכניס לתיבה בהמות טהורות וטמאות, ואת הכמות הנדרשת מכל סוג, הנוסח הוא "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה" (בראשית ז', ח').

מדוע התורה, אשר בדר"כ מקמצת במילים, משתמשת כאן במילים מיותרות, ואומרת "אשר איננה טהורה" במקום "הטמאה"?

הגמרא אומרת, בשם רבי יהושע בן לוי, "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו" (מסכת פסחים, דף ג' עמ' א').

אם זה באמת כך, שאסור להוציא דבר מגונה מהפה, מדוע בשאר התורה, התורה כן משתמשת במילה טמאה?

אלא יש לומר, שכיוון שזוהי הפעם הראשונה שהתורה עוסקת בדיני בהמות טהורות וטמאות, בחרה התורה לפתוח ולהתחיל במילים טובות ולא במילים שליליות.

למדנו מהתורה, מרבי יהודה הנשיא, ומההנהגה להתחיל ללמד את הילדים את חומש "ויקרא", כי ההתחלה והיסודות של כל דבר, חייבים להיות טובים וחיוביים, על מנת שהבניין שיבנה על גביהם, יהא בניין טוב ויציב.