"רבי יוחנן אמר: למה נמשלו לזית? לומר לך: מה זית זה, אין מוציא שמנו אלא על ידי כתישה, אף ישראל, אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין" (ילקוט שמעוני, ירמיהו, סימן רפט)

הרב קוק זצ"ל המשיל באחד מכתביו את הסבל והקשיים שכל אחד מאתנו עובר ל"כקורטוב המלח בתבשיל". דווקא המלח, שכאשר הוא לבדו הוא מר ולא ניתן לאכילה, הופך את האוכל לטעים יותר, כך גם הסבל בחיינו בא לחדד ולהצביע על הטוב. לדוגמא, תפוח אדמה לבדו הוא לרוב תפל וחסר טעם, אולם אם נוסיף לו קורטוב (מעט) מלח אזי טעמו יהיה טעים הרבה יותר.

כיצד זה ייתכן שדווקא הוספה של המרירות ושל דבר שלילי כביכול מוסיפה טוב? התשובה היא שתפקיד המר לחשוף ולגלות את הפוטנציאל שהיה טמון בתבשיל (ובכל אחד מאתנו...) ושבלעדיו הוא לא יכול היה להתגלות.

כך גם האדם - בזכות הטלטלות שהוא עובר הוא מפיק מעצמו איכויות נסתרות, ולכן אין לראות בסבל בהכרח כדבר שלילי.

כתב רבי אברהם גרודז'ינסקי:

"משבטלה הנבואה, והדורות הולכים ומדרדרים - מי יכוון את האדם? על זה אני אומר, כי ההשגחה זיכתה אותנו בדבר הממלא מקום הנבואה, והוא - הייסורים. ייסורים אינם עונש על חטא שעבר, אלא לימוד והוראת דרך על חטא שלא יבוא. שלוחים של מקום המה הייסורים, להורות לנו את שגיאותינו וטעויותינו בעבר, ולהאיר את דרכנו בעתיד. כי הייסורים גורמים לאדם לפשפש במעשיו ולחדור לשורש נפשו, לערוך חשבון נפש ולתקן את דרכיו".

"רבי יוחנן אמר: למה נמשלו לזית? לומר לך: מה זית זה, אין מוציא שמנו אלא על ידי כתישה, אף ישראל, אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין" - על מנת להפיק את השמן מהזית לצורך הדלקת הנר לקבלת אור, צריך לכתוש את הזית. כך גם היהודי - הייסורים והקשיים שעוברים עליו תפקידם להפיק ממנו את "האור" - "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז).

ב"ה שנזכה להפיק את האור שבנו ללא ייסורים.

ניר אביעד, מתוך האתר: "השבוע בפרשה" - http://nir.benny-aviad.com/