ערב פסח. בתי היהודים בכל
התפוצות בכלל ובעיירה
ברדיצ'ב בפרט היו בוהקים
בניקיונם לכבוד חג הפסח הקרב ובא.
את החמץ ביערו זה מכבר ואף שרפוהו.
ההכנות האחרונות לקראת בא החג הינם
בעיצומן. עקרות הבית מבשלות את מיטב
המטעמים, בני הבית האחרים עורכים
את השולחן לסדר. פה ושם קבוצות
יהודים שעסקו באפיית מצות מצוה של
ערב פסח. ברחוב נראו ילדים לובשים
בגדי חג חדשים. והעיירה כולה כמרקחה,
עסוקה בהכנות לחג הקדוש.
היה זה בשעות אחר הצהריים המאוחרות
של ערב פסח כאשר רבי לוי יצחק
מברדיצ'ב בחר לערוך סיור רגלי בעירו
שעה בה כולם עסוקים בהכנות לקודש.
הדבר היה תמוה וכעין חידה לראות
את המרא דאתרא של העיירה ברדיצ'ב
מסתובב בערב פסח בשוק ה'שחור'
המקומי על פי השמועה. כל מי שהבחין
בו הרים גבה תמוהה והסתקרן מאוד
לדעת מה הביא את הצדיק להסתובב
במקום זה בערב חג הפסח, במקום לערוך
את ההכנות האחרונות לחג.
לעומתם, המשיך הצדיק בדרכו בבטחה
כמי שבקיא היטב בשבילי השוק ויודע
את סחורתו אשר מבקש. הוא שם
את פעמיו אל רחוב צדדי, שם, על פי
'השמועה', ניתן לרכוש כל פריט 'אסור'
בשוק השחור המקומי.
"ר' מוטל" הוא פנה לאדם שעמד בצד
הדרך. "בבקשה ממך: שמא תוכל למכור
לי חפיסת סיגריות מחוץ לארץ"?
סיגריות זהו דבר בלתי חוקי למכירה אשר
נמכר מתחת לשולחן, ואסור שייוודע
לרשויות.
"סיגריות הרבי מבקש בערב חג?!" תמה
מוטל בליבו מול הרבי הדורש. "ניחא, אם
מבקש הרבי יודע מה הוא עושה" הרהר.
"תמורת חמישה זהובים" השיב מוטל
בלחישה "אתן לך חפיסה כאן ועכשיו".
רבי לוי יצחק לא התמקח על המחיר
והעיסקה התבצעה במהירות ובחשאי.
רבי לוי יצחק המשיך את דרכו בין
סמטאות השוק. הנה הוא נעצר ליד דוכנו
של פייבוש סוחר האריגים. "פייבוש
יקירי" פנה הרבי לסוחר הנדהם בלחישה.
"האם יש ברשותך אריג מיובא"?
הרכין משה את ראשו ולחש באוזני הרב.
"יש גם יש, משובח מן המשובח. שנים
עשר זהובים מחירו, אך לכבוד הרב אמכור
גם בתשעה". שוב הוציא הרב את הסכום
מכיסו והסחורה החליפה ידיים.
ל'עוקבים' אחרי מעשיו של הרבי נהיה
הדבר תמוהה שבעתיים בראותם אותו
ממשיך לסובב בין דוכני השוק בערב חג
הפסח הממשמש ובא.
את פניו הפעם היישיר הרבי אל דוכנו של
סוחר התה, וממנו דרש לרכוש דווקא את
תמציות התה ה'בלתי חוקיות'.
וכך עבר הרב מסוחר לסוחר כשהוא רוכש
אריג, תמציות תה, קופסת טבק פיסת
משי ועוד...
לאחר שסיים הרבי את 'מסע קניותיו'
חזר שוב אל תחילת הסיבוב. שוב פנה
אל ר' מוטל ושאל: "האם תוכל למכור לי
כעך טרי"?
"רבי!" נעץ מוטל עיניים מתפלאות ברבי
לוי יצחק. "ביערתי את החמץ לפני שעות
אחדות! כיצד אוכל לספק לך כעך"?
"אשלם לך עשרה זהובים"! ניסה להפציר
הרב.
"גם אם תשלם לי מאתיים זהובים לא
אוכל לספק את מבוקשך" קבע מוטל
נחרצות מול בקשתו התמוהה של הרבי.
את פניו הפנה הרבי אל סוחר האריגים
'פייבוש', והפעם בבקשה להמציא עבור
פרוסת לחם. שוב נתקל הרבי בתשובה
שלילית נחרצת ואף קשה משל קודמו:
"רבי! תמורת כל הון שבעולם לא אמציא
לכבודו ולו מעט חמץ שעה בה אוסרת
תורתנו הקדושה להחזיק חמץ ברשותנו.
הרבי לא התייאש והמשיך במסעו
התמוה. עבר הרב מסוחר לסוחר אך
הפעם התשובה הייתה שלילית ונחרצת
אצל כל דוכני השוק. לא, לא נוכל למכור
לכבודו כעך או אפילו פיסת לחם קטנה
עבור כל מחיר שיוצע.
לעיני כל הסוחרים והמוכרים הנדהמים
נשא עיניו אל השמים, רבי לוי יצחק
מברדיצ'ב ואמר: "ריבון העולמים"
הרעיד את הסובבים והצופים בו "הבט
מן השמיים וראה כיצד שומרים בניך על
מצוותיך במסירות רבה!
"הנה, הצאר גזר שלא להבריח מכס ולא
למכור סחורה מיובאת ואף הציב שומרים
על הגבול, והכריז על עונשים חמורים
לעוברים על החוק. ולמרות הכל ניתן
לרכוש פריטים מוברחים ללא קשיים
יתרים.
"ואילו אתה, ריבונו של עולם, ציוויתלפני
למעלה משלושת אלפים שנה שלא לאכול
או להחזיק חמץ ברשותנו בימי הפסח.
שומרים לא הצבת על המשמר ואף עונש
מאסר לא צפוי להם, ובכל זאת לא ניתן
למצוא ברשות בניך ולו פירור חמץ אחד
בערב פסח תמורת כל הון שבעולם.
חיוך קל התמסך על פני שומעי תפילתו
של הרבי, כעת הובנה להם מעשיו הבלתי
מובנים של הרבי.
"מי כעמך ישראל!" סיים רבי לוי יצחק
את דבריו תפילתו הייחודית ושב לביתו
להכנות האחרונות בטרם יתקדש חג
הפסח כשבליבו שמחה כי גם הפעם
ניצח את הקב"ה בתפילתו ובלימוד זכות
על עם ישראל.
