פרשת דברים- שמחה כהן עורך דין
נכתב על ידי עורך דין שמחה כהן, 9/8/2022
פרשת דברים שנת תשפ"ב
ישנם מס' פסוקים בתחילת פרשת דברים העוסקים בכללי האתיקה ליושבים בערכאות השיפוט. "ואצווה את שופטכם בעת ההיא לאמר, שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובן גירו, לא תכירו פנים במשפט, כקטון כגדול תשמעון, לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלוקים הוא" דברים (א, טז) בכל אחת מן המילים הללו טילי טילים של הלכות, נעסוק במילים "שמוע בין אחיכם" חז"ל במסכת סנהדרין דף ז (ע"ב) למדנו שני הלכות מפסוקים הללו א"ר חנינא אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא חברו, ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דברו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו. רש"י מבאר שני טעמים מדוע מצווים בית הדין לא לשמוע דברי זה בלא זה, הואיל ובעל הדין יטבל בטענותיו דברי שקר ויציג אותם כדברי אמת ואין מי שיכחיש את דברי השקר ויעמיד דברים על דיוקם שהרי בעל הדין לא נמצא לפננו. זאת ועוד,עלולים בית הדין לזכות את דברי בעל הדין הטוען שלא בפני בעל דינו ולאחר שישמעו את בעל הדין שלא נכח יהיה ליבם קשה לנטות מזיכוים הקודם ולשנות את פסק הדין לטובת השני הואיל וגמרו בליבם על זיכוי בעל הדין שהופיע קודם לפניהם. וכן ביאר המהרש"א בחידושיו אזהרה לדיין שאם ישמע דברי זה בלא זה, לא יקבל רק טענתו, וצדיק הראשון בריבו. וכן ביאר הרא"ש בפסקיו שם. וכן ביאר הרמב"ם הלכות סנהדרין (פרק כא הלכה ז) שאסור לדיין לשמוע דברי אחד מבעלי הדין קודם שיבוא חברו או שלא בפני חברו ואפילו דבר אחד אסור שנאמר: "שמוע בין אחיכם" וכל השומע מאחד עובר בלא תעשה, שנאמר: "לא תישא שמע שווא" וכן כתב השו"ע חו"מ (סימן יז סעיף ה) אך הרמ"א הביא תשובת המהרי"ל (סימן קצ"ה) וכתב "ודווקא שיודע הדיין שיהיה דיין בדבר, אבל אם שמע טענות האחד ואחר כך נתרצה השני לדון לפניו מותר להיות דיין בדבר. ובאורים ותומים (ד"ה מותר) מביא- דווקא שהדיין מודיע לצד שכנגד ששמע את דברי חברו קודם לדבריו ונתרצה לדון לפניו, אבל אם אין מודיע לו, אף ששמע את הצד השני, יכול חברו לחזור בו ולאמר הדעת הכי לא נתריצי לדון בכך. וגם על הסכמת הצד שכנגד ראוי לקבל קניין על הריצוי וכן כתב הטורי זהב שם. והרמ"א ממשיך ומביא תשובת הריב"ש (סימן קע"ט) וכן דעת הרשב"א שאל לו לדיין לכתוב שום פסק לאחד מבעלי הדין בדרך, או שיכתוב דעתו בלא פסק כל זמן שלא שמע דברי שניהם שמא מתוך דבריו ילמדו לשקר, גם משום שאחר כך יטעון השני בדרך ויצטרך לכתוב להיפך ואיכא זילותא לדיין. והאריך השו"ע על תלמיד שיש לו דין בפני רבו, לא יקדים לבוא קודם בעל דינו כדי שלא יהיה נראה כמקדים כדי לברר טענותיו שלא בפני חברו אלא אם יש לו עד קבוע לבוא ללמוד לפניו ובא העת וביאר רש"י על הפסוק שלא יקדים בעל דין דברי חברו אפילו בדברים קטנים
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
