במה זכתה הגפן שממנה היין לקידוש

---------------------------------------------------.

 הרבה תהיתי ביני לביני ,במה זכתה הגפן לכל אותה הגדולה, שעל פרייה מברכים  בכל קידוש של קדושה. תחילה חשבתי על שום שהייתה היא סמל לארץ ישראל ,שהרי נשאו המרגלים פריה במוט של שניים. משל גם בא הפרי אפילו למדבר,להתחבר עם הקדושה.

עד שניזדמן לי מקרה אשר כזה. 

הסעתי את מי שהסעתי ולאן שהיסעתי. נותרתי ברכב בהמתנה להסעה חזרה. הרגעים נקפו והתארכו עוד ועוד. ביקשתי לטייל מעט בסביבה ונתקלתי בגפן שופעת הסמוכה לכותל אבנים של בית. עמדתי מולה נפעם שפע הזמורות  ונפח העלווה הקנו לה הדר מיוחד.

 והנה הבחנתי שבצמרתה נשלחה זמורה ארוכה. זמורה צעירה בעלת זקיפים מיוחדים  בתחתית גבעולה .משל היא כמרבה רגליים .

 והזמורה מרקדת ברוח וזקיפיה דומים לרגליים החותרים קדימה אלי אור השמש שמימול.

 או שמא בכלל זקיפיה כידיים המבקשים חיבוק - חיבור והתחברות. 

ולפתע היכה בי הבזק והתנגנה בליבי התשובה  :

 שזו סגולתה של הגפן לשלוח ידיים של חיבוק לחבר ולהתחבר ושכך גם כל קדושה, לחבק ולחבר  יחדיו את כל נושאיה.

 ולא עוד,שגם פריה של הגפן לא בכדי קרוי הוא :"ענב".

 משל הוא עונב את כולם בעניבה אחת  של אשכול ומתיקות.  ושגם ממנו מפרי זה, בא היין גם לשמח מרי נפש לעבוד את ה' בשמחה. שכך לבסוף "עונב" פרי זה לא רק  את ישראל זה לזה.

 אלא גם את ישראל לאלוהיו .

ועד כדי שראוי הוא מכל הפירות לכל אותן הברכות של שבתות, מועדים וימים טובים .

 משה אהרון