פרשת ויקרא-באין מקדש מה התחליף לקורבנות?
פרשת ויקרא-באין מקדש מה התחליף לקורבנות?
/מאת: אהובה קליין.
פרשת ויקרא פותחת את חומש ויקרא- בעיקר בהוראות של הקב"ה למשה בדבר הקרבת הקורבנות במשכן:
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: אדם כי יקריב מכם קורבן לה',מן הבהמה,מן הבקר ומן-הצאן תקריבו את קרבנכם"[ויקרא א,ב]
השאלות הן:
א] מה מטרת הקרבן?
ב] באין מקדש היום- מה התחליף לקורבנות?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לסוגי תפילה ?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רבי אברהם יהושע[בעל "אוהב ישראל"]
כאשר האדם מוכן להקריב למען ה' קורבן מעצמו ובשרו בנאמנות רבה-הדבר נחשב ל"קורבן לה' " ומחשיבים כאילו הקריב את חלבו ודמו לכבוד אלוקים.,אך אדם המקריב מהבהמה ,הבקר והצאן-הוא מסתפק רק לתת תרומות ממון ואינו מוכן למסור את נפשו למען ה'-עליו אומר הכתוב:"תקריבו קורבנכם"-זה קורבן המשתייך למקריב עצמו וערכו נמוך ואין הוא נחשב:"קורבן לה' "
ויש דעה האומרת: כי קורבן הוא מלשון קירבה והתקרבות לה'.
לפי דברי ספורנו:כאשר אדם מקריב מתוך הכנעה ולב נשבר-זה נחשב לקורבן אמיתי,אך אם הקרבן לא מתוך כוונה עמוקה-אין הדבר רצוי אצל ה'.
לפי הרמב"ן: כאשר אדם מקריב קורבן והוא מתבונן בכל התהליך של ההקרבה-כיצד נזרק הדם של הקורבן וכיצד נשרפים האיברים,יחשוב כי בשל חטאיו היה ראוי הוא, בכבודו ובעצמו ,שיעבור תהליך זה,אך למעשה הקב"ה נוהג עם החוטא בחסד בכך שנותן לו אפשרות להקריב בהמה –והיא מכפרת על חטאיו.
הרמב"ם מסתמך על דברי חז"ל ואומר: כי כל העולם עומד בזכות הקורבנות.
בספר מורה נבוכים פרק ג': הרמב"ם אומר: כי מטרת הקורבנות-לנתק את עם ישראל מעבודה זרה,לפי שהיו רגילים לראות אצל אומות העולם כיצד עובדים לבעלי חיים:הצאן היה אלילם של המצרים והבקר-אלילם של אנשי הודו,לכן ה' ציווה לשחוט את תועבת הגויים-כדי לעקור את עניין עבודת האלילות מישראל ולקרבם לאבינו שבשמים.
התשובה לשאלה ב]
באין מקדש בימינו-ולא ניתן להקריב קורבנות,באה התפילה במקום הקורבנות לקרב את עם ישראל אל אביהם שבשמים.
עיקר הקרבת הקורבן:לעורר את הלבבות ,וידוי וחרטה על החטאים שהאדם עבר,לכן כולנו מייחלים לחזרה אל המקדש והקרבת הקורבנות.
מסיבה זו אנו נוהגים להגיד יום,יום:"והשב כוהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם"
אך גם הקורבן וגם התפילה יש להם ערך רק אם האדם הולך בדרך התורה ומקיים את מצוותיה:מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
דבר זה מוכח מדברי הנביאים:"החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' הנה שומע מזבח טוב,להקשיב מחלב אילים"
[שמואל –א ט"ו]
הנביא ישעיהו אומר:"למה לי רוב זבחיכם...רחצן ,הזכו הסירו רוע מעללכם מנגד עיניי"[ישעיהו א]אך יחד עם זה הוא אומר:"והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי,עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי"
כוונתו: כאשר עם ישראל הולך בדרך הישר-אזי יזכה בעתיד עם בוא הגאולה-לעבוד את ה' במקדש.
כמו שהיו במקדש סוגי קורבנות,כך יש גם סוגי תפילות:תפילות הודיה לקב"ה,
כגון:"מודה אני לפניך..","אלוקיי נשמה.."
ישנן תפילות של הדגשת גדולת הבורא,כגון:"אשרי יושבי ביתך.."או,"שירת הים".
ישנן בקשות לזיווג הגון,לפרנסה.
ותפילות של תחנונים:"אנא ה' הושיע נא","אנא ה' הצליחה נא"[בתפילת הלל]
תפילה של קבלת עול מלכות שמים:"שמע ישראל"
גם הקורבן וגם התפילה מקרבים את ישראל לה' ובלבד שהם תוספת להליכה בדרך הישר.
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות לסוגי תפילה,הנה כמה מהן:
א] אברהם מתפלל אל אלוקים בתחנונים למען הצלת אנשי סדום ועמורה החוטאים:"...האף תספה צדיק עם-רשע:אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה"?
[בראשית י"ח,כ"ג]
ב] יעקב מתפלל אל ה' כאשר נודע לו כי עשיו בא לקראתו עם ארבע מאות איש:"...הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו.."[בראשית ל"ב,י"ג]
ג] חנה מתפללת למען ייתן לה אלוקים בן:"ותקם חנה אחרי אוכלה בשילה,,,והיא מרת נפש ותתפלל על ה' ובכה תבכה" [שמואל-א א,י"א]
ד] יורדי הים מתפללים לה' לאחר שניצלו מהסערה:"יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם:וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו"[תהלים ק"ז,ל"א-ל"ב]
וישנן דוגמאות רבות נוספות בתנ"ך.
כל התפילות נאמרות מתוך אמונה ובטחון בה'.
לסיכום.לאור האמור לעיל:ניתן להגיע למסקנה,כי באין מקדש בימינו,אין באפשרותנו להקריב קורבנות,אך יש בידנו את כוח התפילה.
באמצעות כלי חשוב זה-האדם מתקרב לקב"ה ודבק בו,חס בצילו ובכך מתעלה מבחינה רוחנית,וזוכה להתרוממות רוח.
לפי דעת חז"ל: התפילה היא עבודה שבלב.
גם אם התפילה אינה נענית מיד ,יש להמשיך להתפלל,כי לא ניתן לחזות מראש את כמות התפילות עד להשגת המטרה,פעמים האדם נענה מיד ופעמים הדבר דורש זמן.
אך עלינו לזכור כי:"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראו באמת"
[תהלים קמ"ה]
יהי רצון ונזכה בקרוב לגאולה שלמה-בפרט ובכלל ובית המקדש השלישי יבנה במהרה,אמן,ואמן.
