כשאתם קוראים את פרשת המועדות

 בפרשת אמור שסיסמת הפתיח שלה 

 היא : "אמור ואמרת". דהיינו :

 שיש דברים שאתה מצווה לומר אותם

 שוב ושוב למרות שכבר אמרת בעבר..

אז בבקשה, תנו לעצמכם תשובה משכנעת.

 לשתי שאלות אלה העולות לכאורה 

 מפרשת המועדות כאמור.

 ראשית : מדוע התורה לכאורה עושה הבחנה .

ביו סתם מועדים  במילה ["מועדי"] לבין מועדים 

שהם בבחינת : "מקרא קודש" .

ושאלה שנייה :מדוע בראש המועדים הרגילים.

 אותם שאינם מקראי קודש.

 נקב הכתוב ב"ששת ימי המעשה ".

בבחינת "ששת ימים תעשה מלאכה" 

ודוק : "תעשה" - גם בפתח וגם בצירה -

 לכתחילה תעשה אתה.

 ואם יש בידך מניעה פיזית.

 דאג שתעשה על ידי אחרים  - בצירה].

 אלא שאין שבת בלוא עילתה:

 ששת ימי המעשה .

וששת ימי המעשה הם מבחינת הקב"ה

 גם  בראש המועדים  ותחילתן ואף עילתן

 שהמבדיל בין "שבת" ושאר המועדים

לימי המעשה  -

 עשיית מלאכה.

משה אהרון