עמוד האש והענן בימנו , לשבעי של פסח ואחרי מות
נכתב על ידי izik28, 18/4/2022
בסד
ד"ת לשביעי של פסח ופרשת אחרי מות
עמוד הענן והאש בימנו אנו
------------------------------------------------------
שירת הים מתמזגת עם פרשת אחרי מות , למעשה שתי הפרשיות קשורות אחת בשניה קשר הדוק,
שירת הים מוכרת לנו היטב , אנו קוראים אותה מדי בוקר , ,בפרשת אחרי מות מופיע הפ"ס," ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת" , נחזור לרגע לשירת הים ,גם שם מופיע אותו הקשר"
ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם
ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה".
רבנו בחיי מסביר," דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש. ולא ימות כדרך שמתו בניו, משלו רז"ל משל למה הדבר דומה, לרופא שנכנס אצל חולה ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב, בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני, זה זרזו יותר מהראשון.
כי בענן אראה אל הכפורת. לא אמר הכתוב כי אראה בענן על הכפורת שאילו אמר כן היה במשמע כי ההראות יהיה בענן, וא"כ מה המעלה היתרה שהיתה לכהן גדול יותר משאר כל ישראל, והלא כל ישראל היו רואין הכבוד בענן, הוא שכתוב (שמות טז) והנה כבוד ה' נראה בענן אל כל בני ישראל, ועוד כתיב (שם לג) וראה כל העם את עמוד הענן. אבל עתה כשאמר כי בענן אראה על הכפורת, באר כי לאחר שיבא שם בענן ישמט הכבוד מן הענן ויהיה מתראה על הכפורת, ומפני זה סמך ההראות אל הכפורת, וכן דרך הכבוד בכל שאר ימות השנה להראות שם על הכפורת, וכהן גדול אינו רשאי להכנס שם בשאר ימות השנה כי אם ביום הכפורים, ולפיכך היה צריך ביום הכפורים לקטורת כדי שיהיה לו כסות עינים ולא יזונו עיניו מזיו הכבוד. ורז"ל דרשו, כי בענן אראה על הכפורת, בענן הקטורת, ומכאן שהיה צריך לעשות ענן הקטורת לפני ולפנים, לא שיתקן מבחוץ ויכניס כדעת הצדוקין, וכן הכתוב מוכיח בפרשה שאמר (ויקרא טז) וכסה ענן הקטורת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות, ולכך העמידו בגמרא כי שני כתובים אלו, זה לעונש וזה לאזהרה,כי בענן אראה הוא לאזהרה, וכסה ענן הקטורת, לעונש."
בני אהרון שהדליקו אש זרה , נלקחו לשמי מרום , כוונתם הייתה טובה , להוסיף בקודש, אך המעשה לא רצוי , אותו ענן שהיה במשכן על מנת שהכהן הגדול לא יזון את עיניו מזיו שכינת ה" ,היה גם בעת קריעת ים סוף ,כפי שמבאר הרמבן, "ויסע מלאך האלהים" - אמר ר"א מלאך האלהים הוא השר הגדול ההולך בענן והוא הכתוב עליו וה' הולך לפניהם יומם וכאשר נסע המלאך הזה ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם נסע עמוד הענן עמו ויהי הענן והחשך בין מחנה למחנה ויאר לישראל את הלילה בעמוד האש כאשר עשה בשאר הלילות לעבור הים כי בלילה עברו ועל דעתי זה שאמר הכתוב " ויסע מלאך האלהים " היה בתחלת הלילה ו" מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל " רמז לבית דינו של הקב"ה שנקראת מדת הדין "מלאך" במקומות מן הכתוב והוא השוכן בעמוד האש והולך לפניהם לילה להאיר להם ועל כן הזכיר " האלהים " ויתכן שאינו נסמך אבל הוא ביאור וראיתי במכילתא דר' שמעון בן יוחאי שאל רבי יונתן בן יוחאי את ר' שמעון בן יוחאי מפני מה בכל כתוב "מלאך ה'" וכאן "מלאך האלהים" אמר לו אין אלהים בכל אלא דין וכו' רמזו למה שאמרנו והנה עתה נסע בעמוד האש מלפני מחנה ישראל והלך מאחריהם ונסע עוד עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם והנה שני העמודים מאחריהם ושב לבאר כי בא עמוד הענן הזה בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל לומר שלא הפסיק עמוד הענן בין עמוד האש למחנה ישראל אבל הפסיק בין מחנה מצרים ובין עמוד האש ויהי הענן והחשך בין מחנה למחנה והיה לישראל אור בעמוד האש אע"פ שהוא מאחריהם מפני שהיה למעלה ולא היה עמוד הענן מפסיק אותו להם כאשר למצרים וזה טעם ויאר את הלילה כי האיר להם הלילה אבל לא כשאר הלילות לנחותם בדרך כי לא היה הולך לפניהם והיה זה שאלו היה עמוד האש הולך לפני ישראל כשאר הלילות ועמוד הענן בין מצרים ובין ישראל היו ישראל ממהרים ללכת והמצרים לא יראו ולא יבאו אחריהם ועתה הלכו ישראל לאטם ואין המרחק רב ביניהם והיו המצרים רואים את מחנה ישראל מתוך הענן והולכים אחריהם כי יראו האש מתוך הענן אלא שלא היו יכולים ליקרב אליהם מפני הפסק שני העמודים וזה טעם ולא קרב זה אל זה כל הלילה
"ויהי" - באשמורת הבקר וישקף ה' אל מחנה וגו' כי הסיר עמוד האש ממחנה ישראל כמנהג כל הימים ושמו היום משקיף על מחנה מצרים בינם ובין עמוד הענן אשר ישתמשו בו ישראל ביום ויהם את מחנה מצרים בהשקיף עמוד האש עליהם כי יגיע עליהם חומו הגדול ולהבה תלהט רשעים (תהלים קו יח) וכבר פירשתי במעשה בראשית (בראשית א ד) כי יסוד האש יקרא חשך ו"הענן והחשך" הוא עמוד אש וענן אבל עמוד האש היה מאיר לכל ישראל בעמודו והיה עתה מחשיך למצרים מפני היותו בא בעמוד הענן אשר יחשיך עליו כשמש אשר הענן יכסנו והנה עשה הכל בשני עמודים הללו וזהו הנכון בפסוקים האלה".
עמוד הענן חצץ בין מחנה ישראל לביו מחנה מצרים , הוא החשיך למצרים את דרכם , והאיר לישראל את דרכם אל תוך ים סוף שנקרע כאמור , על עמוד הענן מרחיב במכילתא " ר' עקיבא אומר אין סוכות אלא ענני כבוד, שנאמר וברא ה' על מכון הר ציון, וכתיב כי על כל כבוד חופה... וה' הולך לפניהם יומם, נמצאת אומר שבעה עננים הם, והשם הולך לפניהם יומם וגו'... (ראה בספרי) ר' יאשיה אומר ארבעה, אחד לפניהם ואחד לאחריהם אחד למעלה ואחד למטה, ר' אומר שנים, וה' הולך לפניהם יומם, ללמד שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו, אברהם לווה מלאכי השרת, שנאמר ואברהם הולך עמם לשלחם, והמקום לווה את בניו במדבר ארבעים שנה, שנאמר וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן... באברהם הוא אומר והשענו תחת העץ, והקב"ה פרש לבניו שבעה ענני כבוד, שנאמר פרש ענן למסך ואש להאיר לילה.
ומה תלמוד לומר וה' הולך לפניהם יומם, א"ר אנטונינוס למלך שהוא דן על הבימה ומחשיך והיו בניו מחשיכין אצלו, אחר שנפטר מן הבימה הוא היה נוטל את הפנס ומאיר לבניו, והיו גדולי מלכות קרובין אצלו, ואומרים לו אנו נוטלין את הפנס ונאיר לבניך, והוא אומר, לא מפני שאין לי מי שיטול את הפנס ויאור לבני, אלא הרי אני מודיע לכם חבתם של בני שתהיו נוהגים עמהם בכבוד. וכך הודיע הקב"ה חבתן של ישראל לאומות העולם, שהוא בעצמו הולך לפניהם, שיהיו נוהגים עמהם בכבוד...
לא ימיש עמוד הענן, מגיד הכתוב שעדיין עמוד הענן קיים היה עמוד האש צומח, דבר אחר לא ימיש בא הכתוב ללמדך דרך ארץ מן התורה, על ערבי שבתות עד שעמוד הענן קיים היה עמוד האש צומח."
עמוד האש צמח תוך כדי קיום עמוד הענן בו שרתה שכינת עוזו של ה" ,אותו עמוד ענן היה גם במשכן ובמקדש שלמה" כנאמר," ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן" הרשבם מפרש," ולא יכול משה לבא אל אהל מועד: בשעת הקמתו כי שכן עליו הענן מיד להראות חיבתו של הק' על ישראל, אחרי כן היה מסתלק הענן מתוך האהל ושכן על הארון כדכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך וגו' מבין שני הכרובים, ואז בא משה אל אהל מועד כדכתיב ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול וגו' מבין שני הכרובים וידבר אליו, וכן את מוצא בבית עולמים ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה' את בית ה', בשעת השלמת הבית היה הק' מקדשו בענן ואחר כך היה מצמצם שכינתו על הארון בין הבדים:".
עמוד הענן ועמוד האש קימים גם בימנו אנו , הספרי זוטא פרק י מסביר
"וענן ה' עליהם יומם בנוסעם מן המחנה" (במדבר י לד), אפילו יחיד מישראל היה נמשך חוץ למחנה, היה עמוד הענן נמשך ומגין עליו במקומו … יכול שהיה מגין בלילה? תלמוד לומר: "יומם" – ביום היה מגין לא היה מגין בלילה. יכול עמוד הענן לא היה מגין בלילה, אבל עמוד האש יהא מאיר ביום? תלמוד לומר: "ואש תהיה לילה בו" (שמות מ לח). עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה בכל מסעיהם. אפילו יחיד מישראל היה נכנס חדר, לפנים מן החדר, היה עמוד האש נכנס ומאיר עליו במקומו.".
לא ימיש, בא הכתוב ללמדך דרך ארץ מן התורה על ערבי שבתות, עד שעמוד הענן קיים יהיה עמוד האש צומח". אבל הלשון "עמוד ענן משלים",: "מה תלמוד לומר לא ימיש עמוד הענן יומם? מלמד של יום משלים לשל לילה ושל לילה משלים לשל יום". וראה גם מסכת סופרים פרק כ הלכה א-ב שמרחיב את האסמכתא מהפסוק שלנו גם לנר חנוכה: "אמרו, בעשרים וחמשה בכסליו מדליקין נר חנוכה ... מצות הדלקתו, משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, ואף על פי שאין ראייה לדבר זכר לדבר: לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם". כך או כך, הרי לנו עומק השוני בין דור יציאת מצרים וימינו. בתקופת המדבר לא היה אדם צריך להדליק נר בביתו משום שעמוד האש היה מאיר באור כה חזק. עד שאפילו היו ששאלו על הצורך באור המנורה במשכן ופירשו את המדרש: "לא לאורה אני צריך" (מנחות פו ע"ב) בשל עמוד האש שהאיר את הכל (תוספות שם, ד"ה: מחוץ לפרכת העדות). והיום, בימינו, נר השבת והחג כמו גם נרות חנוכה שאנו מדליקים הם עמוד האש ההולך לפי המחנה מידי שבת בשבתו ואורו מאיר את כל ששת ימי המעשה".
יהי רצון שנשמיך להדליק את אור עמוד האש שדולק לא רק בשבת ,אלא כל מצווה ולימוד תורה ממשיכה את בערתו כאש תמיד שלא תכבה ותגן עלינו תדיר בברכת ה" חג שמח וקיץ טוב!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
