המצורע והציפורים שבנשמתו ...

משה אהרון , (08.04.2022)

בס"ד.
עיקר פגימתו הרעיונית של הצרוע שהוא מבקש להכיל ולהקיף את החיים
בכל כיוון אפשרי ואפילו בהפכים.  - ואפילו לטעום גם מ"הרע".
משל נשמתו בעלת ארבע כנפיים שטסה לכל רוח - לרחף בכל הוויה .

עד כי השקפתו הפילוסופית הדומיננטית הופכת להכשיר במשהו את הרע ואת הרוע לראות בו כחלק אפשרי של החיים.
כאילו להצר אותו [מצר-רע] - להופכו כתבלין אפשרי של חיים.
וכך כל הוויתו תלושה מהקרקע - מ"פני השדה".
וכך חלק מהותי של טהרתו לשחוט ציפור אחת .
והשניה לטובלה בדם המחבר הוויה צנועה של פשטות ושאיפות .
בין ארז ואזוב.... ובחיות צנועה של שני תולעת.
וכך לבסוף נותרת נשמתו כציפור אחת המרחפת על פני השדה .

בהוויה מאופקת וצנועה ובעיקר התרחקות מכל רע.

משה אהרון