"זאת חקת התורה" (יט, ב)
8/4/2022
סיפר רבי חיים גריינמן: פעם בהיותו אברך צעיר, היה דחוק מאד בפרנסה, ובאותם ימים הגיע אליו יהודי ובקש לעשות עמו עסקה של "יששכר וזבולון", וכיון שלדעת חלק מהפוסקים בהסכם כזה השכר על לימוד התורה מתחלק בשווה - חצי ליששכר וחצי לזבולון, חשש לחתום על הסכם זה כי היה חבל לו על חצי משכר לימוד תורתו. מאידך גיסא, ללא הסכם זה - לא יתאפשר בידו ללמוד כלל.
נגש אפוא אל ה"חזון איש" והציע בפניו את ספקו. נענה ה"חזון איש" ואמר, כי גם ויתור על חצי מהשכר נחשב כמסירות נפש ללמוד התורה, ועליו לעשות את!
"זאת חוקת התורה"
(יט, ב)
הרה״ק האמרי יוסף מספינקא זי״ע כתב דברים נפלאים ופתח פיו במשל למה הדבר דומה, לאחד הנכנס אל בית היין, ועז חפצו לטעום מעט מן האדום האדום הזה, אך אין לו כי אם כוס אחת שאינה נקיה, עד שנפשו קצה לשתות בזה הכוס, ואילו מים חיים לתת אל כלי ולשטוף את הכוס גם לא היה שם בנמצא, מה עושה האיש, הרי הוא לוקח מעט מהיין הרב המצוי מימינו ומשמאלו, ועם היין ירחץ את הכוס בכדי שיוכל לשתות הימנו יין ולהתענג מפרי הגפן. ממנו נלמד וכן נעשה גם ביינה של תורה, שאל יאמר האדם הן אני עץ יבש אין כי לא תורה ולא מעשים, מלא אנוכי בעוונות עד שאיני יכול ללמוד את התורה הקדושה והטהורה, כי לא כך הם פני הדברים, אלא העצה היעוצה היא שילמד האדם את חוקי חורב ויעסוק בדברי תורה ביגיעה, וזאת התורה אשר ילמד תנקה ותטהר את נפשו רוחו ונשמתו, עד אשר יגיע למדרגה הראויה לשתות מהיין הטוב בלימוד התורה ואף להשקות עם רב ללמוד וללמד את תלמוד תורתך.
"זאת חקת התורה אשר צווה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה" (יט, ב) רבינו האור החיים הקדוש מביא את דברי חכמינו, המובאים גם בפירוש רש״י, וזה לשונם: 'לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה'.
ומפרש רבינו הקדוש לפי זה, מה שנאמר 'זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמרי, שהמילה 'לאמרי תמיד מתפרשת במובן 'לאמר' לאחרים, דהיינו שעם ישראל צריכים 'לאמר' לאחרים שהיא חוקה, שאם ישאלו אותם אומות העולם מה הטעם של המצוה עליהם לענות להם שזה ׳חוק׳.
ומוסיף רבינו הקדוש ללמוד מזה חידוש גדול ועצום, שדווקא 'לאומות העולם' צריך לומר שזה 'חוק', אבל לישראל מותר וצריך לומר את טעם המצוה, ואכן כך נהגו משה ואהרן ואמרו את טעם המצוה לכל עם ישראל.
רבינו הקדוש מוסיף ראיה לדבריו המחודשים, שאם לא כן, האיך נצטוו בני ישראל לקיים מצוות פרה אדומה, בלי לדעת את טעמה וסודה, הרי חסר להם את ה'נשמה' של המצוות, כי מצוה בלי כוונה הרי היא כגוף בלי נשמה, ומה תועלת בקיום מצווה זאת? אלא בהכרח צריך לומר, שעם ישראל ידעו את הטעם של המצווה.
"פרה אדומה תמימה אשר לא עלה עליה עול" (יט, ב)
רבינו האור החיים הקדוש שואל מדוע צריך שיהיה דווקא פרה אדומה שלא עלה עליה עול של משא ומלאכה, מה דבר זה בא ללמדנו ומה הרמז בזה?
ומתרץ, שמכיוון שפרה אדומה באה לטהר את האדם מטומאת מת, וכל המושג של טומאה באה מחמת עוונותיו של האדם, שהם מביאים דינים וקליפות על האדם, ומרמזת התורה שאחד מהדברים שיכולים לטהר ולכפר על האדם מעוונותיו הוא 'עול' הייסורים, שהם ממתקין את הדינים וממרקים את הייסורים. וזה לשונו: 'אשר לא עלה עליה עול' כי העול ימתיק הדינים בסוד מאמרם ייסוריו ממרקים כל עוונותיו של אדם, שהם בחינת הדינים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
