'...אבל הקב"ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו.  דאמר לוי מהארץ ועד לרקיע מהלך ה' מאות שנה ומרקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה ועביו של רקיע ת"ק שנה.  וכן לכל רקיע ורקיע. ..ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו.  שנאמר (שמואל א א) וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע והאזין הקב"ה את תפילתה.  וכן כל בריותיו שנאמר (תהילים קב) תפילה לעני כי יעטף כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע.  וכי יש לך אלוק קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן' (ירושלמי ברכות פרק ט' ה"א). מהו החמש מאות שנה האלו?- ניראה שסה"כ יוצא 7 אלף  (500 גודל הרקיע-עוביו+ 500 בין הרקיעים כפול 7 רקיעים) ניראה שרומז על העולם שמתוקן ע"י ששת ימי השבוע ובשבת הקדושה, וכך בדומה יש שביעית לקרקע, כך בדומה הוא בעולם 'כשם שהשביעית משמטת שנה אחת ל-ז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה' וכו' (סנהדרין צז,א) וזהו כנגד 7 רקיעים שבכל אחד יחד עם הפרדתו מהאחר הוא אלף שנה, לומר שהעולם ניתקן במשך הזמן. וזהו שבהמשך שם (בסנהדרין) מופיע 'תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה ושני אלפים ימות משיח' שהעולם מתקדם בתיקונו. וזה מופיע באלפים כשמחולק לשני חמש מאות, שהשנים כנגד מצות עשה ול"ת, וחמש מאות כנגד התורה (5) יחד עם שלמות (100) שגם מיוצגת בהולדת יצחק (בגיל 100 לאברהם) שבנ"י עם התורה (שעיקרה לימוד לאחרים-לבנים שלו) זה 500. וזה גם 10 שזה שלמות (וכן 10 מאמרות של קדושת העולם) יחד עם יובלות (50) כמו שמופיע בהמשך הגמ' על זמן הגעת משיח ע"פ יובלות, כיון שזהו תיקון העולם (שיובל נקרא עולם). ולכן הרקיעים מרמזים על תיקון העולם, לרמז על קידוש הארץ להיות שמים, שבעצם בארץ יש אלוקות רק שהיא מכוסה (להבדיל מרקיעים) וע"י קדושה מתקנים את העולם, ובמיוחד בתפילה שהיא מקשרת ישירות קדושה   -ה' שמתפללים אליו, והעולם שמתפללים עליו, וכך מגלים את שם ה' להיות משפיע בעולם, להיות מתגלה קצת בעולם. וזהו שמקשרים ביר' לתפילה שה' קרוב, שבתפילה מגלים את ה' הניסתר ומכוסה בעולם, ולכן בתפילה אומרים כינויי שם ה' כהתגלותו בעולם (כעין ניסתר) וכל העולמות קשורים לעולם שהוא העיקר שבשבילו ה' ברא הכל, ולכן 'אהבתי אתכם, אמר הקדוש ברוך הוא: ראו כמה חיבבתי אתכם. מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ומן הרקיע הראשון לשני מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של כל רקיע ורקיע מהלך חמש מאות שנה. נמצאו כולם מהלך שבעת אלפים שנה.. וראו כמה חיבבתי אתכם שהנחתי את הכל ואמרתי לכם: ועשית יריעות עזים, עשו לי יריעות עזים ואבא לשכון אצליכם' (תנחומא "תרומה" סימן ט') שמדוע עוזב הכל ובא לכאן?- אלא שהכל זה דימוי לעולם (כמו שאמרנו) ועיקר הכל זה קידוש שם השם בעולם, ולכן במקדש ה' בא לכאן, בקידוש השם שבמשכן, ולכן יריעות עזים שהוא כמגן למשכן, שהעיקר הוא התוכן, כך העיקר הוא העולם. ואולי לכן מתחיל ספר ויקרא ב"ויקרא" א' קטנה, "ויקרא אל משה וידבר אליו מאה"מ" (ויקרא א,א) שהקריאה מאהל מועד משום שהוא העיקר (שלכן ה' בא לשכון בו) ולכן "ויקרא" כש-א' קטנה כרמז שהוא הקטן (העולם) כל האלפים (רמוז באות אלף') בגללו, ושם ה' מוסתר בעולם בשל הטומאה הארעית שבו (עד שיתגלה שם ה' בעולם כולו) וזהו "ויקר" 'לשון ארעי וטומאה' (רש"י שם) ותפקידנו לקדש את העולם להיות כשמים שאז הקריאה כמלאכי השרת ש'משתמשים בו שנאמר וקרא זה אל זה' (רש"י). וע"י התפילה אנו מקדשים את העולם ומביאים גאולה פרטית וכללית, כמשכן שהוא כעין לעתיד לבא, ולכן בתפילות מכוונים לכיוונו- תלפיות- 'תל שכל פיות פונים בו' (ברכות ל,א) ומקורו "כמגדל דויד צואך בנוי לתלפיות" שדוד מרמז על הגאולה (ותיקון העולם). ולכן אצל הרבה חסידויות יש עבודת ה' בתפילה  שמטרתה תיקון וקידוש העולם לגאולה.