'מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה' (שבת כא,ב). אצל החשמונאים היה נס של פך השמן ונס הניצחון (שעיקר היו"ט נקבע על הניצחון ובצורה של שמונה ימים כרמז לנס פך השמן שקשור בזה [לכן מודגש שבית חשמונאי התגברו וניצחום]), שני אלו קשורים זה בזה, שמלכות יוון היא גילוי של חושך ('"וְחֹשֶׁךְ" זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן; שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל' [ב”ר ב,ד]), ולכן הניצחון עליה מתגלה בנס המנורה שדלקה והאירה. ויותר מזה, דווקא מול יוון ראוי גילוי של הכהנים שמדליקים את המנורה, שביוונים יש ניצוץ של קשר לגילוי תורה, שזהו שמותר לכתוב ס"ת יוונית כי יש לו גילוי שראוי להתגלות בזה (' ... יפיותו של יפת יהא באהלי שם'. מגילה ט,ב), ואכן בפילוסופיה של יוון ישנם דברים הדומים ליהדות (כמו שהרמב"ם חיבר לדברי אריסטו, ואצל אפלטון ישנם דברים שנראים כמו בחכמת הקבלה [כמו שאומר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'מועדי ישראל' - 'תשרי וניסן … ']), כיון שיש בהם קצת גילוי חיובי, אלא שיש להם גם הרבה מאוד טומאה שמעוותת עד בלי היכר. לכן כללית חכמה יוונית זה רע, אא”כ יש לו גילוי דרך התורה (כמו שעשה הרמב”ם וכדו'), שזהו כמו שגילוי השפה היונית היא דווקא בגילוי של תורה, שהתורה מתורגמת ליוונית. לכן מול יוון באים החשמונאים הכהנים האחראים על התורה בבנ"י ומלמדים את האמת, ע"י שנלחמים ביוונים, ודולק בנס ומאיר שזה רמז לתורה ("כי נר מצוה ותורה אור". משלי ו,כג), ובפרט במנורה שהיא מכוונת כנגד קה”ק ששם התורה והשכינה ('דתניא (במדבר ח, ב) "אל מול פני המנורה יאירו" מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי, ונר מערבי כלפי שכינה' [מגילה כא,ב]), שכך הם עכשיו באים להאיר באור תורה, להראות שההתייוונות אינה חיובית, אלא יש ללכת ע”פ התורה שמגלה שכינה, שכך האירה המנורה בנס, בשל חיבור לשכינה שהיא מעל הטבע (וכך כמו ש'מקום ארון אינו מן המדה' [מגילה י,ב], כך גם המנורה דלקה שלא כמידה שניתן בה; שבזמן שהנר המערבי היה דולק מעבר למידה שנתנה בו [יומא לט,א] זה בשל גילוי השכינה, שלכן מודגש שההארה הניסית של הנר המערבי זה הוכחה לשכינה בישראל [שבת כב,ב]), וכך גם זכו (בזכות השכינה) לנצח את היוונים החזקים כנס מעל הטבע. נראה שלכן דרשו חז”ל את הסמיכות בין חנוכת הנשיאים למנורה, שאהרן כאב על שלא השתתף בחנוכת המזבח, וה' ענה לו שאצלו יש את הדלקת המנורה, שרמז לו על המנורה שמדליקים בחנוכה בשל החשמונאים הכהנים (רמב”ן, במדבר ח,ב). שלכאורה איך זה עונה על זה שלא השתתף עם שאר הנשיאים בחנוכת המזבח? אלא שרמז לו שמה שלא השתתף עמהם זה לא בשל פחת שהתגלה אצלו, אלא זה דווקא מעלה אצלו כמו שמתגלה אצל החשמונאים. שרוב העם התדרדר אחר היוונים, ואת הדבקות בה' המירו לדבקות באלילי יוון, שזה דבר שיש בע”ז שמושכת את הדבקות בה' לעבודה של אלילים, שמחיל אותה שם במקום לה'. לכן רמז ה' לאהרן שמה שלא מקריב עמהם זה משום שזהו גילוי של עבודת המזבח (שהרי זהו חנוכת המזבח), שיכול להתגלות אצלם כח זה גם בעבודת ע”ז (כמו בעגל. וכן כשבוטל יצר הע”ז יצא גור אריה של אש מקה”ק [סנהדרין סד,א], שזהו עניין ההתלהבות החזקה לעבודת ה' שיכולה להתגלות בטומאה גם בהתלהבות גדולה לע”ז; לכן נראה כגור אריה של אש, התלהבות כמו אש, ובכח חזק כאריה, אבל גור שאתה יכול לגדלו איך יתנהג, שכך יכול להתגלות לה' או ח”ו לע"ז). לכן הם מקריבים ואילו הוא לא מקריב אלא כשומר עליהם, שהוא מדליק את המנורה, שמאיר ומכוון לאמת, שהעבודה תהיה לה', שזה התגלה אצל החשמונאים במנורה, ואז הם עצמם עשו חנוכת המזבח, כיון שאז כבר בוטל כוחו של יצר הע”ז, ולכן כעין לא צריך שישמרו על עבודת המזבח שלא תהיה לע”ז. לכן חנוכה יוצא בזמן שהסתיים בניית המשכן (ילקו"ש נ"ך רמז קפד), כרמז שזהו גילוי של השורש של המשכן, להבדיל מחנוכת המשכן שהוא העשיה בפועל, שאז יש חשש שבפועל יעוותו את הכח הזה לטומאה לע"ז ולכן צריך את שמירת הכהנים, כאן בחנוכה מתגלה השורש שהמשכן (כמובן) מיועד רק לעבודת ה' כראוי, ולכן מתגלה אור גדול שמתגלה שהמשכן מביא כח רק לעבודת ה', כמו שהראה אהרן בהדלקת המנורה אל מול חנוכת המזבח בקרבנות הנשיאים. לכן חנוכה התגלה בשמונה ימים כרמז למנורה (שבע קנים) שהיא ממשיכה כח לגילוי לעבודת הקרבנות במזבח, וכך יוצא יחד שמונה (קני המנורה והמזבח). או שבעה קנים שמכוונים לקה"ק – לתורה שבארון (שמראה את האמת של רצון ה' שמאיר בעולם), ולכן זה עוד אחד (שבעה קנים והארון), ויוצא שמונה (לכן גם הנס היה בעיקר שבעה, כיון שהיה בקנקן ליום אחד, ולכן זה רמז שיש שבעה ועוד אחד). (נראה שעיקר הגילוי בחשמונאים היו הכהנים [שהם היו השלטון וראשי המרד], שזה מתאים מול יוון, שלהבדיל משאר הגלויות שהגלו אותנו מהארץ, היוונים לא פגעו בזה, שנשארנו בארץ, שמלחמתם לא היתה בגילוי חיצוני בקשר לארץ, ולכן גם מולם זהו הכהנים שלא היה להם חלק בארץ, כך שהמלחמה מולם לא מודגשת בגילוי חיצוני של הארץ).