חתן תורה לפי הקפה!...
12/11/2021
חתן לפי קפה!...
גאון עצום היה רבי משולם איגרא זצ״ל, רבה של פרשבורג, ובעל כשרונות נפלאים. ספרו ״שאלות ותשובות ר' משולם איגרא״, מכיל רעיונות כה עמוקים, עד שאי-אפשר להבין אותם. במיוחד ראוי לציין את דברי ה״חתס סופר״ זצ״ל, שאמר עליו כאשר הספידו, שגם גדולי דורו הבינו בקושי את עומק פלפוליו מחמת חריפותו הרבה. על גאונותו וכשרונותיו מסופר, כי כאשר כתב ה״קצות״ את החלק הראשון של ״אבני מילואים״, הראה לרבי משולם איגרא את חיבורו. רבי משולם היה עני מרוד, וכאשר בא אליו ה״קצות׳״, היה יום חורף קר מאוד, ומצא אותו יושב במיטה מכוסה בשמיכה עבה ולומד, כי לא היה לו במה לקנות עצים לחימום הבית.
סיפר ה״קצות״ לר' משולם, שכתב חיבור על שו״ע אהע״ז ובא להראותו לו. ענה ר׳ משולם, כי אינו צריך לראות החיבור, מספיק שיגיד לו קושיה אחת שהיקשה עם התירוץ שתירץ, ואז כבר יתפוס את דרכו בחידושי תורה ויוכל לומר לו כל מה שהוא כותב בספר. ה״קצות״ הרצה את הקושיה הראשונה עם התירוץ ואח״כ מנה כמה ענינים אשר כתב בספר. בעקבות זאת, אמר לו ר, משולם כל מה שכתב בחיבורו.
חלשה דעתו של ה"קצות", ואמר לר׳ משולם מתוך חלישות-הדעת, שמא יודע הוא להגיד לו גם מה שיכתוב בחלק השני. ראה ר׳ משולם שנחלשה דעתו של ה״קצות״, והצטער מאוד על כך. כותב תולדותיו של ר׳ משולם, מציין: אמרו עליו על אותו צדיק, שכל ימיו הושחרו שיניו מפני התעניות שהתענה על שהחליש דעתו של ה״קצות״.
ר' משולם נולד להורים עניים מרודים, אבל כבר מילדותו ניכרו כשרונותיו העילאיים. בהגיעו לגיל שמונה כבר יצא שמעו כעילוי מיוחד במינו. באותם שנים, כאשר נודע על עילוי, המתינו שיגיע לגיל שתים-עשרה כדי לשדכו נערה הגונה, ובהגיעו לגיל שלוש־עשרה ערכו את החתונה.
אותו דבר קרה עם ר׳ משולם איגרא; פרנס העיר לקחו לחתן והבטיח לו נדוניא גדולה ולפרנס אותו כל ימיו.
על קורות שידוך זה סיפר הג״ר אהרן קושלר זצ״ל, את המעשה הבא:
במקום ההוא נהגו להזמין את החתן לסעודה בבית הכלה, וכך עשה גם הפרנס, אבי הכלה. באותה תקופח התחילו להשתמש בקפה, אבל מכיוון שהיה מוצר חדש, עלה ביוקר, ורק גבירים השתמשו בו, ואילו עניים בכלל לא ידעו עליו.
בבוא ר׳ משולם לבית הכלה כיבדו אותו בקפה. הביאו לשולחן כוס עם קפה שחור, וליד זה קנקן חלב, וצלחת עם סוכר כנהוג בבתי העשירים כדי להלבין ולמתק בהם את שחרות ומרירות הקפה. אבל בהיותו ילד
עני שלא ראה קפה מימיו, לא ידע בכלל כיצד נוהגים בכל מה שהוגש לו. חיכך הנער בדעתו והחליט, הלא בגמרא כתוב שאכילה קודמת לשתיה, לכן לקח בראשונה את הסוכר ואכלו. עתה צריך היה להחליט מה לשתות קודם, את הקפה או את החלב, ושוב התייעץ בגמרא, הלא כתוב שלילה קודם ליום, מכאן, איפוא, שצריך להקדים את השחור ללבן. שתה מקודם את הקפה השחור ואחר כך שתה את החלב.
הכלה ישבה והתבוננה במעשיו, ולאחר שראתה איך הוא שותה את הקפה, - קמה ונמלטה למטבח ופרצה בבכי, כשהיא מספרת לאמה שהחתן אוכל סוכר, שותה קפה שחור ושותה את החלב בנפרד. לבכיה של הבת הצטרפת גם האם, וכאשר שמע האבא את קול הבכי, מיהר לבדוק מה קרה, ושמע שהכלה אינה רוצה את ר' משולם כחתן. גער בה האב: הלא הוא ספר תורה קטן השיבה הבת לעומתו: ספר תורה מקומו בארון-הקודש, אבל לא מתחתנים אתו. היא לא ״העריכה״ את היקף גדלותו העצומה בתורה. לא היתה לאב ברירה והשידוך התבטל. רבי משולם מצא שידוך אחר ואף בתו של הפרנס התחתנה עם חתן אחר.
כעבור שבע עשרה שנים נזדמן לאותו פרנס לבקר בוורשה. במהלך הביקור, נכנס לרב העיר, הגאון רבי ישעיה פיק, בעל ״מסורת הש״ס״. בהיכנסו ראה כיצד הרב מתהלך בחדרו אנה ואנה, בידו מכתב, והוא נראה מודאג מאוד. חשב הפרנס, בודאי התרחשה איזו צרה שצריך למצוא עצה כנגדה, או שמא זקוק הרב לכסף עבור מישהו. מיד פנה אל הרב ושאל, האם יוכל לעזור במשהו? ר׳ ישעיה נענע בידו, כאומר, מה כבר תוכל לעזור לי, התיישב הפרנס והמתין, והרב ממשיך להסתובב עם המכתב בידו, כולו דאגה, ושוב פנה הפרנס אליו בשאלה, האם יוכל לעזור במשהו...?
כשראה הרב שהפרנס מתעקש לדעת מה אירע כאן, נענה ואמר: ראה, קיבלתי מכתב בדברי תורח מאברך אחד, בענין בעיה הלכתית חריפה ומסובכת שכל גדולי חדור דנו בה והתאמצו למצוא לח פתרון. הוא כותב דברים עמוקים עד למאוד באותו ענין, וכדי להבין מה שכתוב כאן, מוכרח אני להשקיע כל מחשבותי רק בזה. על המכתב חתום אחד בשם ״משולם איגרא״, אולי אתה יודע מי זה?!...
כששמע הפרנס את השם ״משולם איגרא״ וראה כיצד הרב מתפעל ממנו, צנח מיד והתעלף. ר״ ישעיה פיק נבהל ולא הבין מה קרה. מיד רצו והביאו מים והעירו את הפרנס. כאשר שאל אותו ר׳ ישעיה לסיבת התעלפותו, התחיל הפרנס לבכות וסיפר לו אודות השידוך, וסיים ואמר: ״גאון זה כמעט היה חתני ואני בסכלותי הוצאתי אותו מביתי״...
אם כך, אמר ר׳ ישעיה, תתעלף עוד פעם!״.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)