" אם שמע תשתע " או- אלול בפתח - לע"נ אבי מוריא ברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 29/7/2021
בסד
ד"ת לשבת פרשת עקב לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
" אם שמוע תשמעו " או , אלול בפתח ....
---------------------------------------
אנו קוראים בפרשה את פרשת" והיה אם שמע תשמעו " ,חשבתם פעם מדוע הכתוב מציין פעמים את המילה " שמע" ? לא היה מספיק לכתוב לדוגמא" והיה אם תשמעו? רשי מפרש," היה אם שמוע" - והיה מוסב על האמור למעלה למטר השמים תשתה מים
"והיה אם שמוע תשמעו" - (סוכה מו) אם תשמע בישן תשמע בחדש וכן (דברים ח) והיה אם שכוח תשכח אם התחלת לשכוח סופך שתשכח כולה שכן כתיב במגלה אם תעזבני יום יומים אעזבך".
אם נשים לב המילים והיה אם שמע תשמעו ,המילה " שמע" היא בלשון הווה ,המילה " תשמעו" מדברת על העתיד לבוא ,דהיינו אם תקפידו על קיום המצוות היום, עכשיו, תמשיכו לקיימם גם בעתיד כי הם לא ישכחו מלבכם , כמו שאומר הכתוב," אם תעזבני יום יומים אעזבך" המדרש מקשר את אימרה זו למי מרה " כתוב, "ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים" (בשלח ט"ו, כ"ב). ואיתא בבבא קמא (פ"ב א'), "דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר 'הוי כל צמא לכו למים' (ישעיה נ"ה, א'), כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו, עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה". ומבואר מהגמ' ש"מים" באותו פסוק היינו תורה, ולכן כוונת התורה היא שבני ישראל הצטערו מיגיעת הדרך בשביל שהלכו שלשה ימים בלי תורה.
דולפ"ז נראה לבאר את הפסוק שאחריו, "ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה" (שם פסוק כ"ג), שכוונת התורה היא שאחר שהלכו שלשה ימים בלא תורה ורצו לחזור לתורה אז טעמו טעם מר בתורה ולא הרגישו עוד את מתיקות התורה, שרק מי שלומד תדיר בכל יום יכול לטעום את מתיקות התורה.
והביאור בזה הוא, שהנה חז"ל אמרו אודות לימוד התורה ש"אם תעזבני יום יומיים אעזבך", ור"ל שכשם שהוא מתרחק מן התורה גם התורה מתרחקת ממנו, ולכן אם הוא עוזב את התורה יום אחד נמצא שהתרחק מן התורה שיעור שני ימים. ולכן, קשה מאד לחזור לתורה לאחר שעזב את התורה, ואז יש לתורה טעם מר."
עומדים אנו בשערי אלול , ימי הרחמים והסליחות בהם אנו מבקשים להתקרב למלך מלכי המלכים ,לשם כך הקב"ה מזכיר לנו את הפ"ס "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק יא והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים יב ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"
מה הקשר בין התחזקות במצות כפי שאומרת הפרשה לבין ארץ מצרים ממנה יצאנו מעבדות לחרות?
רשי מפרש," לא כארץ מצרים הוא: אלא טובה הימנה. ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים, שהיו אומרים שמא לא נבוא אל ארץ טובה ויפה כזו. יכול בגנותה הכתוב מדבר, וכך אמר להם, לא כארץ מצרים היא, אלא רעה הימנה, תלמוד לומר (במדבר יג, כב) וחברון שבע שנים נבנתה וגו', אדם אחד בנאן, וחם בנה צוען למצרים בנו, וחברון לכנען. דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואחר כך בונה את הכעור שפסולתו של ראשון, הוא נותן בשני. ובכל מקום, החביב קודם. הא למדת שחברון יפה מצוען, ומצרים משובחת מכל הארצות, שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, וצוען שבח מצרים היא, שהיתה מקום מלכות, שכן הוא אומר (ישעיה ל, ד) כי היו בצוען שריו. וחברון פסולתה של ארץ ישראל, לכך הקצוה לקבורת מתים, ואף על פי כן היא יפה מצוען. ובמסכת כתובות (קיב א) דרשו בענין אחר, אפשר אדם בונה בית לבנו הקטן ואחר כך לבנו הגדול, אלא שמבונה על אחד משבעה בצוען:
אשר יצאתם משם: אפילו ארץ רעמסס [וארץ גושן] אשר ישבתם בה והיא במיטב ארץ מצרים שנאמר (בראשית מז, יא) במיטב הארץ וגו', אף היא אינה כארץ ישראל:
והשקית ברגלך: ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס ברגלך ולהשקותה וצריך אתה לנדד משנתך ולעמול, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה. אבל זו (פסוק יא) למטר השמים תשתה מים אתה ישן על מטתך, והקב"ה משקה נמוך וגבוה, גלוי ושאינו גלוי, כאחת:
כגן הירק: שאין די לו בגשמים ומשקין אותו ברגל ובכתף:"
הקב"ה לא אהב את ארץ מצרים בגלל רשעות לבם וגסות מעשיהם לכן הוא כביכול נתן להם מתנה ,הנילוס שמשקה את שדותיה תדיר והם לא נזקקים למטר השמיים ולתפילה לשם כך כיוון שהקב"ה מואס בתפילתם, לא כעמנו עם ישראל, נכון, נחמד לדעת שיש לך מים ומזון בשפע , אבך הקב"ה רוצה בתפילתנו ובקשר שלנו עימו למרות היותינו עם קשה עורף הוא אוהב אותנו, כדי לקבל גשמי ברכה ומתוך כך ברכה ביבול ,עלינו להתחזק במצוותיו ליקיים את המילה " אלול" ,אני לדודי , ואז דודי לי , דהיינו קשר הדדי אחד למען השני , כפ"ס" וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד:" הרמבן מפרש","ומלתם את ערלת לבבכם" - שיהיה לבבכם פתוח לדעת האמת, לא כאשר עשיתם עד היום, שלא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע.
"וערפכם לא תקשו עוד" - שלא תהיו כאבותיכם, דור סורר ומורה, שישבו עם המצרים וילמדו מעשיהם, והם קשים לעזוב דרכם, כמו שעשו את העגל וקראם שם (שמות לב ט): "עם קשי ערף", שלא ישובו מן הטעות שנכנס בלבם לחשוב שיש תועלת בעבודת המלאכים או צבא השמים." , בפ"ס זה מנסתתרת המילה " אלול " אם נהיה טובים אחד עם השני , לא נדוש את המצוות בעקב רגלנו ונקיים מה שנח לנו , נתחזק בכל דרכי ה" הטובות כדברי הכלי יקר המסביר את פרשת והיה אם שמע ," היה אם שמוע תשמעו, פירש"י אם תשמעו בישן תשמעו בחדש. כי כך אמרו רז"ל (משנה, אבות ד, ב) ששכר מצוה מצוה ושמיעה גוררת שמיעה דהיינו מן הישן אל החדש. ומ"ש בכל לבבכם ובכל נפשכם ולא נאמר ובכל מאדכם לפי מה שפירש"י שלכך נאמר בכל מאדך לפי שיש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו, מדקאמר יש לך אדם ש"מ שדבר זה בלתי מצוי כ"א באדם אחד או מתי מספר שבטלה דעתם אצל כל אדם אבל לא בציבור כי לא שכיח הדבר שרבים יסכימו על דעה נפסדה זו. ולפי מה שפירש"י בכל מאדך בכל מדה שהוא מודד לך להרע או להטיב, הרי פרשה זו מדברת מזמן קבלת השכר והוא עת דודים ואין שייכת הברכה שעל הרעה לכאן כי אינה כפי הזמן אשר הוא עומד בו. ועוד נראה שאין צורך לומר כאן שיעבוד ה' בכל מדה שהוא מודד לו אפילו בזמן קבלת הרע, לפי שדבר זה כבר אמור הוא בפרשה זו שנאמר ואבדתם מהרה מעל הארץ וגו', ושמתם את דברי אלה על לבבכם. ר"ל שאפילו בזמן שצאן אובדות יהיו מ"מ יעבדו את ה' על כל פנים וישימו דבריו על לבבם וכן פירש"י (יא.יח), וא"כ ענין זה אמור בפירוש לכך לא הוצרך לומר ובכל מאדכם.
ונאמרה הפרשה בלשון רבים חוץ מן ואספת דגנך, כי כך נאמר (שמות כג, כה) ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך. שפרשו הראשונים כי עבודת ה' טובה יותר בציבור כמ"ש (איוב לו, ה) הן אל כביר לא ימאס." ,דהיינו אם נעבוד את ה" גם בימים לא נוחים כבתקופת הקרונה שלצערנו חוזרת , וזה רמז משמים אולי, שכשם שאנו רוצים שהקב"ה יתקרב אלינו לקראת אלול ובמהלכו, עלינו לקרב איש את רעהו לדרך תורת ה" שלה דרכים רבות , נגמול חסדים עם הזולת גם הוא אולי נראה לנו שונה... . נהיה לעזר איש לרעהו כ" עזר כנגדו" וכאלול ,אחד למען השני!! נראה אמונה ב ה" הקב"ה יתקרב אלינו ונזכה לברכת שנה טובה מתוקה ומבורכת שנת ברכה שמחה פריחה ושגשוג שכ"כ נחוצה לכולנו!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
