תענית - יז בתמוז
שבעה עשר בתמוז הוא אחד מארבעה ימי תענית ציבור, שנקבעו לזכר
חורבן בית המקדש.
בשבעה עשר בתמוז, לאחר תקופה של מצור, הובקעה חומת ירושלים -
והחורבן הפיזי החל, כאשר שיאו התחולל
שלושה שבועות מאוחר יותר, בתשעה באב - חורבן בית המקדש.
יום שבעה עשר בתמוז הוא יום מועד לפורענות בתולדות ישראל,
ובדברי הימים זכורות חמש פורענויות, שפורטו במסכת תענית, אחד מהן: ביום זה בוטל
קורבן התמיד. מחמת המצור לא היתה אפשרית אספקת כבשים להקרבת שני קרבנות התמיד היומיים, ועל כן הושבתה מלאכת הקודש. היה זה
סימן לתחילת הקץ.
המדרש שמובא בהקדמת ה'עין
יעקב' מנסה למצוא מהו הפסוק הכולל ביותר בתורה. וזו לשונו:
"בן זומא אומר:
מצינו פסוק כולל והוא 'שמע ישראל…', בן ננס אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא
'ואהבת לרעך כמוך', שמעון בן פזי אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא 'את הכבש האחד
תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים', עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן
פזי".
כלומר, על פי רבי שמעון בן
פזי, שהמדרש פוסק כמותו, הפסוק היסודי ביותר בתורה, הוא הפסוק המצווה על קורבן
התמיד (במדבר כח, ב-ד): "תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ... כְּבָשִׂים
בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד
תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם".
ויש להתבונן ולראות מה יש
בפרשת התמיד שהופך אותה לכלל היסודי ביותר בתורה?
קורבן התמיד מיוחד בכך שהוא
תמידי. רבותינו דרשו מהמילה "בְּמוֹעֲדוֹ" שקורבן זה מוקרב אף
בשבת. בהקרבת קורבן התמיד בכל יום (גם בבוקר וגם בערב) ואף בשבת, אנו לומדים על
החשיבות ברציפות ובהתמדה בחיי היום יום השגרתיים של האדם, שבהם הם עיקר עבודתו
ולהם צריך האדם להעניק את עיקר תשומת הלב.
האדם הגדול לא נמדד בתפילת
הנעילה של יום כיפור, או ביחסו למשפחתו ביום הנישואין וכו', אלא ביום יום. דווקא
בהתמדה נמצא יופי ושגב מיוחד.
קורבן התמיד מלמד אותנו
שהעולם לא יבנה על ידי מעשים גדולים וחד פעמיים, אלא העולם תלוי בהתמדה ובמסירות
הנפש היומיומית, וכפי שכותב המהר"ל: "ומה שאמר בן פזי: 'את הכבש האחד
תעשה בבוקר' הוא כלל גדול בתורה יותר, רצה לומר מה שהאדם עובד השם יתברך בתמידות
גמור והוא עבדו, וכמו שהעבד לא סר עבודתו מן האדון שלו, רק הוא עובדו תמידי".
זוהי עבודתנו העיקרית - להתמיד,
יום אחר יום - זהו הכלל הגדול ביותר
בתורה.
מכאן ניתן להבין, שכאשר
בוטל קורבן התמיד, מדוע ראו בכך חז"ל את זרע הפורענות וקבעו על מאורע זה את
תענית שבעה עשר בתמוז.
הרב ישראל מאיר לאו
שליט"א, מהספר: "יהדות הלכה למעשה"
הרב גור גלון
שליט"א, מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219
הרב חיים
סבתו שליט"א, מתוך האתר: "ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים" - www.ybm.org.il
