אמר ר' אבהו בן זוטרתי אמר ר' יהודה בר זבידא: בקשו חכמים לקבוע את פרשת בלק (ברכות בלעם) בקריאת שמע, שתהא חלק מן הקריאה שבכל יום, ומפני מה לא קבעוה — משום טורח צבור, שאין להטריח על הרבים בהוספת דברים. ומעתה באים לברר מאי טעמא [מה טעם] רצו להכניס את פרשת בלק? אילימא [אם לומר] משום שהוזכרה בה יציאת מצרים, דכתיב [שנאמר] בה: "אל מציאם ממצרים כתועפות  ראם לו" (במדבר כג כב) — אין פרשה זו מיוחדת בכך, שהרי מצויות פרשות רבות אחרות שהוזכרה בהן יציאת מצרים, ואם כן לטעם זה לימא [יאמר] פרשת רבית (ויקרא כה, לה–לח), או פרשת משקלות (שם יט, לג—לז), דכתיב [שנאמר] בהן גם כן יציאת מצרים, וקצרות הן ואין בהן טורח ציבור. אלא אמר ר' יוסי בר אבין: טעם הדבר הוא משום דכתיב [שנאמר] בה בפרשה זו האי קרא: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך ואורריך ארור" (במדבר כד, ט), שיש בכך מעין הדברים שבקריאת שמע, "בשכבך ובקומך".על כך שואלים: אם בשל פסוק זה בלבד חשובה פרשת בלק לאומרה בקריאת שמע, ולימא האי פסוקא [ויאמר אם כן פסוק זה] בלבד ותו לא [ולא עוד]. ודוחים: אי אפשר לעשות כן, כי גמירי [למדנו] שכל פרשה שפסקה משה — פסקינן [פוסקים אנו] ומותר לנו לקרוא אותה לחוד, אבל פרשה שלא פסקה משה רבינו — לא פסקינן [אין אנו פוסקים] או מוציאים חלק ממנה. ולקרוא את פרשת בלק כולה לא רצו משום טורח הציבור. (ברכות יב ע"א)

וביאר המהרש"א (שם) משום דכתיב ביה האי קרא כרע שכב. היינו ק"ש של ערבית דכתי' ביה ובשכבך וכפירש"י וכלביא מי יקימנו היינו ק"ש של שחרית דכתיב ביה ובקומך דהיינו וכלביא מי יקימנו דודאי אין מי שמקימו אלא הוא קם מאליו בזריזות כך יש לאדם לעמוד מאליו בזריזות בזמן קריאת שמע של שחרית שלא יעבור זמנו ושוב מצאתי בתנחומא דמייתי קרא דלעיל מיניה הן עם כלביא יקום וגו' לא ישכב עד יאכל טרף וגו' והוא נכון טפי בדרש זה לענין ק"ש של שחרית וערבית וק"ל.

עשיית מצוות אף שלא לשמה

 האמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב זכה ויצתה ממנו רות שיצא ממנו שלמה שכתוב ביה (מלכים א ג, ד) אלף עולות יעלה שלמה ואמר רבי יוסי בן חוני רות בתו של עגלון בנו של בלק היתה (סוטה מז ע"א)

מי מנה עפר יעקב   עם ישראל משול לעפר והיה זרעך כעפר הארץ  אומר בלעם לבלק עם זה אי אפשר לו הואיל ומהעפר הארץ מקבלים כח רוחני מקיימים מצוות שמיטה מכח העפר, מקיימים מצוות לא תחרוש בשור ובחמור ומצצות לא תעשה של שדך לא תזרע כלאיים בעפר, מצוות עורלה נטע רבעי מכח העפר אפר פרה אדומה ואפר סוטה מהעפר,  מי יכול למנות את המצוות שהם עושים בעפר

ברכה מכל הלב

ויאמר אלוקים אל בלעם לא תלך עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא.

בלעם ניסה טקטיקה אם לא ילך עם קללה אנסה "לברכם" משיב לא ה' אינם זקוקים לברכתך "כי ברוך הוא" משל שאומרים לדבורה לא מדובשך ולא מעוקצך. היהדות בנויה מברכות, ישנם ברכות השבח, ברכת המצוות, ברכות הודיה, ברכת כהנים וכו' וברכת איחולים כג' מזל טוב, וכו' ברכה טעונה עומקא דליבא ללא כל מטרה ואינטרס.

לראות את הטוב והחיובי בכל אחד

לא הביט און ביעקב ביאר רש"י כשהן עוברים על דבריו אינו מדקדק להתבנון באון (דבר לא טוב) אף שהם עוברים על דתו ולא ראה עמל בישראל עמל היא העבירה לפי שהעבירה היא עמל, ה' אלוקיו עימו, אפילו מכעיסים וממרים לפניו אינו זז מתוכן ותרועת מלך בו לשון חיבה ורעות.

שמחה כהן, עורך דין