"ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם" (במדבר י,כא). 'ומנא לן דבארבעה הוו דרו להו? דכתיב (במדבר י, כא) "ונסעו הקהתים" תרי, "נושאי המקדש" נמי תרי' (מנחות צח,ב). הגמ' לומדת מהפס' כאן שאת הארון היו נושאים ארבעה לוים. מדוע צריך שיסחבוהו ארבעה? בפשטות הארון שהיה גדול ועשוי מעץ וזהב היה כבד, ולכן צריכים ארבעה לסחבו. אמנם בארון היתה מעלה מיוחדת, שלא הרגישו את משקלו, אלא אפילו הוא היה נושא את נושאיו: 'וכיון שעלה האחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן, שנאמר (יהושע ד, יח) "ויהי בעלות הכהנים נושאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו". נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד, וישראל מצד אחד. נשא ארון את נושאיו ועבר, שנאמר (יהושע ד, יא) "ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם". ועל דבר זה נענש עוזא, שנאמר (דברי הימים א יג, ט) "ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון", אמר לו הקב"ה: עוזא, נושאיו נשא, עצמו לא כל שכן?' (סוטה לה,א). אולם בכ"ז מצד הטבע היה אמור להיות כבד ולכן ראוי שילקח בארבעה כמו שהיה ראוי ע"פ הטבע. אמנם צריך לימוד בפס' שילקח בארבעה כדי שלא ילקח בשנים, שהיה אפשר לחשוב שהיה ראוי בשנים כדי להראות שהארון נושא את עצמו, לכן נלמד ארבעה, שבכך רואים ומבינים שהוא היה צריך להיות כבד מאוד ובכ"ז נלקח בלא קושי (ואף נושא את נושאיו, כך שבארבעה הוא סוחב יותר אנשים, כך שזה נס מפליא גדול יותר). אולי אפשר שראוי לקחתו בארבעה כיון שיש בכך גילוי שה' מתגלה בעולם על ידנו, שאנו מקדשים את שמו בעולם. לכן דווקא בארבעה אנשים כרמז לגילוי של שם הויה שהוא בן ארבע אותיות. שם הויה מתחלק לשנים, כמו שבמלחמת עמלק נאמר: "ויאמר כי יד על כס י'ה מלחמה לה' בעמלק מדר דר" (שמות יז,טז). '"ויאמר משה" – כי יד על כס י'ה. ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. ומהו כס ולא נא' כסא, ואף השם נחלק לחציו? נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהי' השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט) "האויב תמו חרבות לנצח", זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א) "ועברתו שמרה נצח" (תהלים שם), "וערים נתשת אבד זכרם המה" מהו אומר אחריו "וה' לעולם ישב", הרי השם שלם, "כונן למשפט כסאו" הרי כסאו שלם' (רש"י). הרי ששם ה' מתחלק ל-י'ה ול-ו'ה, וזה קשור לגילוי השם בעולם, שמתגלה על ידנו במלחמתנו עם עמלק. והנה הארון היה קשור לפגיעה באויבי ישראל, ופעמים שהיה פוגע גם בנושאיו (כנראה כשלא היו ראויים): 'אמר רבי אלעזר בן פדת, בשם ר' יוסי בן זמרא: בשעה שהיו ישראל נוסעין, היו שני ניצוצין של אש יוצאין מתוך שני בדיו של ארון, כדי לפגוע שונאיהם. ומניין שכן? משה אומר לישראל: מה אתם מתייראין מן בני ענק, וכי קשים הם מאותן שהיו באים כנגדנו?! והיה הארון שורפן. וכן הוא אומר (דברים ט): "וידעת היום כי ה' אלקיך הוא העובר לפניך" וגו', מכאן אתה דורש, שהיו שני ניצוצין מקדמין לפניהם. אמר להם: "הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך”, וכיון שהיו הניצוצין יוצאין, היתה האש שפה בטעוני הארון, והיו נשרפים ומתמעטין' וכו' (במדבר רבה ה,א). הרי שבהקשר לבדי הארון היו יוצאים שני ניצוצות אש שפגעו באויבי ישראל (בכיבוש הארץ), ופעמים שהיו נשרפים נושאי הארון. שהבדים מרמזים עלינו נושאי הארון – התורה, שאנו נושאי שם ה' בעולם, ולכן משם היו יוצאים ניצוצות האש (כעין כח האש של התורה "הלוא כה דברי כאש נאם ה'” [ירמיהו כג,כט]) לפגוע בטומאה בעולם, שזהו לנצח את אויבנו בכיבוש הארץ, שהם מעכבים מגילוי הקדושה ושם ה' שנעשה על ידנו בהיותנו בארץ. לכן כשנושאי הארון לא היו ראוים (או שהיה פגם בבנ"י, שאותם הם מייצגים), אז היתה האש פוגעת גם בנושאי הארון ע"י הבדים. כך שהנשיאה בבדים קשורה לגילוי שם ה' בעולם, וכמו שבפגיעה בשם ה' במלחמת עמלק התגלה חצי שם, כך גם מרמזים נושאי הארון, שיש ארבעה נושאים בבדים כנגד שם הויה בן ארבע אותיות, והם מחולקים שנים בכל צד (ובכל צד הם צמוד אחד ליד השני, שהיו נמצאים הנושאים בין הבדים) כרמז לשם ה' שיש בו שני חלקים שבכל אחד שתי אותיות, ויחד נושאים הארבעה את הארון, כנשיאת שם ה' שלם בעולם. אולי גם ארבעה נושאים כרמז לארבעת רוחות העולם, כרמז שאנו מתקנים את העולם כולו ע"י התורה. לכן למדו מכאן שהארון היה מכוון להם את כיווני העולם: 'ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות? א"ר אחא: ארון היה מכוין להם את הרוחות, הדא הוא דכתיב (במדבר י) "ונסעו הקהתים נושאי המקדש" זה הארון, (במדבר י) "והקימו בני מררי את המשכן עד בואם" בני קהת שעליהן היה הארון נתון' (יר' עירובין ה,א). ממילא כיון שדרשו מהפס' שהארון כיון את הרוחות, אז אולי גם הדרשה השניה (של ארבעת נושאי הארון) קשורה לזה, שזהו הסיבה שהיו ארבעה נושאי הארון.