מתוך הספר "נתיבות החסידות – שבועות", מאת הרב רן שריד

שמות החג

1.     שבועות – משום שנשבע ה' שלא ימיר אותנו, ואנחנו נשבעים שלא נמיר אותו (טור ברקת מרבנו חיים עטר).

2.     שבועות – לרמז שלא ניתנה תורה עד אשר מנינו שבעה שבועות, כאישה הנטהרת בשבעה נקיים (מדבר קדמות לחיד"א).

3.     שבועות – משום שכל השביעיות קודש. יום השביעי – שבת, שנה שביעית – שמיטה, אחרי שמיטה שביעית – יובל, וכאן, אחרי שבעה שבועות – חג השבועות (אהבת שלום).

4.     עצרת – מלשון נעצר, ביום זה נעצר אדם לפני ה' להיות בטל מכל עסקי העולם (ר' אבן עזרא).

5.     שלושה רגלים – פסח, שבועות וסוכות. לפסח מצוות עשה – מצה, לסוכות – סוכה, לשבועות אין מצוות עשה. אין עשייה אלא עצירה מכל מלאכה, לכן נקרא עצרת (לוי יצחק מברדיצ'ב).

6.     חג השבועות הוא לגבי חג הפסח, כשמיני עצרת לגבי סוכות. ימי הספירה  כימי חול המועד ארוך, לכן נקרא החג – עצרת (רמב"ן).

אמירות חג

 

ר' דוד מללוב: "והייתם לי סגולה מכל העמים". 'סגולה' פירושו כמו תנועת 'סגול' שהוא 3 נקודות, ולא משנה איך הופכים אותו, הוא נשאר באותה צורה של 3 נקודות. כך יהודי, יישאר תמיד יהודי למרות כל השינויים והטלטלות שיעבור.

 

החפץ חיים: ברכת התורה בשחרית "וציוונו לעסוק בדברי תורה", הכוונה שעל האדם להתייחס ללימוד התורה כאילו זה עסקו הפרטי, יגיע אליו בקביעות, ויחשב כמה הרוויח בכל יום, כמה למד וכמה החסיר מלימודו.

 

הרב יהודה ברנדס: מה הקשר בין חג שבועות למתן תורה?

בהיעדר מקדש, קורבנות וביכורים, נקבע עיקרו של חג השבועות כחג מתן תורה. זהו חלק מתופעה רחבה יותר, שהתרחשה בדורות שאחרי חורבן בית שני. בעקבות תקנותיו של רבן יוחנן בן זכאי, שהנהיג את המרכז ביבנה אחרי החורבן, הוסט המוקד של היהדות כולה מעבודת בית המקדש, לבית הכנסת ולבית המדרש. מעמד החכמים ופועלם החליף את מעמד הכהונה. לימוד התורה והתפילה באו במקומם של הקורבנות והמקדש. עם ישראל הפך מ"עם המקדש" ל"עם הספר".

 

שבועות ושמיני עצרת הם סוד עבודה שבלב, לא עבודת האיברים. הם סוד התורה, העומדת לעילא מסוד המצוות, אור התורה שמעל כל מימד חומרי, ומעל כל פעולה גופנית. אין מצווה מעשית, יש קדושה שבלב, השתוקקות ורצון, תפילה וצימאון אל ההשפעות העליונות של התורה האדירה שמאירה עלינו ביום קדוש זה.

 

האדמו"ר מ"גור", בעל ה"אמרי אמת":

מדוע נאמר בתפילה 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן קבלת תורתנו'?

א.     לרמוז שהכוח והכלים של הקבלה גם כן היו בה"מתן" – מתנה מן השמים ... היינו שנתן את הכלים הדרושים, הכוח והשכל, כדי לקבלה.

ב.      האדמו"ר בעל "חידושי הרי"ם": רק הנתינה הייתה בשבועות, ו' סיוון, אבל הקבלה היא יום-יומית, היינו שצריך לקבלה יום יום, כאילו היום ניתנה.

 

ר' ישראל מנחם קיהן, ספר "מנחת ישראל":

מדוע מצוות כתיבת ספר תורה היא המצווה האחרונה של תרי"ג המצוות, לכאורה הייתה צריכה להיות המצווה הראשונה? ה' רצה להדגיש בזה כי התורה אינה אמצעי למטרת קיום המצוות, אלא להיפך, קיום המצוות הן מטרה לעצמה, שעל ידי זה יבין את התורה.

 

 

חג ביכורים וחג שבועות שמח, שנזכה לקיים בלב את האמת שבנו ולהבין את התורה מתוך מצוותיה, אורן.