האמת שנושא העם היהודי 3300 שנה

יותר משלושת-אלפים ושלוש-מאות שנים חלפו מאז היום שבו בחר הקב"ה בעם- ישראל ועשאו ל'עם-סגולה'. בשישה בסיוון, בשנת ב'תמ"ח לבריאה, ירד הקב"ה על הר-סיני ונתן לעם היהודי את התורה. זהו מעמד הר-סיני המפורסם שעליו עומדת כל דת-ישראל.

הרמב"ם (בפרק ח' מהלכות יסודי-התורה) מסביר את חשיבותו של מעמד הר-סיני: "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה (...). ובמה האמינו בו? במעמד הר-סיני, שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר". לכן, מסביר הרמב"ם, לא ניאות משה רבינו ללכת כשליח ה' אל בני-ישראל עד שהקב"ה הודיעו על מעמד הר-סיני. הוא הכיר בחולשתה של נבואה אישית כשלעצמה, שיכולה להשאיר אחריה ספיקות ושאלות, ורק כשהקב"ה הודיעו כי ידבר אליו לעיני כל העם על הר- סיני - אז הסכים ללכת להוציא את בני-ישראל ממצרים.

אמת אחת

העובדה שדת-ישראל מיוסדת על אירוע היסטורי, ממשי, כאן בעולם-הזה, מסלקת הרבה שאלות ומבוכות. בימינו אנו רגילים למונח חדש יחסית שנקלט אצל ההמונים: 'אמת שלי', 'אמת שלך'. מדברים עם יהודי על שמירת התורה ומצוותיה, והוא משיב בתמימות: "זו האמת שלך; לי יש אמת אחרת". (מאז ומעולם ידענו, שעולמנו זה הוא עולם השקר, ופתאום מסתובבות בתוכנו כל-כך הרבה 'אמיתות'...).

אבל כששואלים בצורה חדה וברורה: מעמד הר-סיני - היה או לא היה? על כך אי- אפשר להשיב ב'אמת שלי' וב'אמת שלך'. או שהוא אכן קרה במציאות, כפי שהוא מתואר בתורה, או שחלילה לא היו דברים מעולם. אין כאן מקום ליותר משתי אפשרויות, ורק אחת מהן יכולה להיות נכונה ואמיתית.

אנשים אינם אוהבים לעמוד מול שאלה זו במלוא עוצמתה. הם מעדיפים להסתתר מאחורי המליצות היפות על האמיתות הרבות ועל זכותו של כל אדם לבחור לו את דרכו וכו' וכו'. אבל בסופו של דבר, כשמחדדים את הדברים, אין מנוס משאלה זו ומהמסקנה הברורה העולה ממנה: אין שתי אמיתות! אם הקב"ה נתן לעם- ישראל את התורה במעמד הר-סיני - כי-אז זו הדרך שבה צריך לצעוד כל יהודי, בלי יוצאים מן הכלל; ואם כל העניין הזה אינו אלא סיפור נחמד ותו לא (חס-ושלום) - כי-אז אין שום סיבה לקיים את התורה ומצוותיה.

התגלות אישית

כדי שלא יהיו לנו ספיקות מסוג זה, בחר הקב"ה לתת לנו את תורתו בדרך הברורה והנפלאה ביותר. לא על-ידי נביאים, שליחים, אותות ומופתים, חזיונות- לילה וכדומה, אלא במעמד פומבי נשגב, שכל אדם מישראל היה עד לו. איש לא היה צריך להאמין למישהו. הכול ראו במו עיניהם את ההתגלות האלוקית האדירה ושמעו במו אוזניהם את הקולות. התורה ניתנה כאילו באופן אישי לכל יהודי, כשהקב"ה מדבר אליו בלשון יחיד: "אנכי ה' אלוקיך".

אין שום סיבה שבעולם לפקפק במהימנותו של אירוע זה, אשר עובר במסורת מדורי- דורות, דרך אב לבנו, כאשר כל הגירסאות אודותיו, המגיעות אלינו מכל קצווי תבל, זהות לחלוטין. ועובדה היא, שגם הדתות האחרות לא זו בלבד שאינן מכחישות את מעמד הר-סיני, אלא הן עצמן נשענות עליו.

זו האמת הגדולה, האחת והיחידה, שנושא עמו העם היהודי זה שלושת-אלפים ושלוש- מאות שנה. הדביקות באמת זו קיימה אותו כעם, חרף כל הנגישות והרדיפות הנוראות. ובזכות המשך הדביקות באמת זו, נזכה בקרוב לסיום השליחות האלוקית שהטיל הקב"ה על עם-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

מתוך אתר צעירי חב"ד

יהי רצון שזכות הכנסת תוכן זה תעמוד לזכות ולרפואת אבי מורי שמעון בן מרים למשפחת חדד.