סיפור ההצלה שלי
שולח: *איל בן יעקב, *
****
בשבח ובהודיה לה' יתברך, על הנס הגדול שנעשה לי, קיבלתי על עצמי לספר את סיפור
ההצלה שלי.****
למי שלא מכיר אותי, אני בן 54, בריא ב"ה ללא אירועי לב במשפחה, נשוי באושר,
אוכל טבעוני (מזה 3 שנים), לא שמן, לא מעשן ומאד אופטימי ורגוע.****
עם כל זה, ביום רביעי 16/1/13, בדרכי חזרה מהעבודה, על כביש 1 בדרך מראש העין
לירושלים, התחלתי להרגיש כאבים ביד שמאל בין המרפק לכתף.****
בהתחלה, לא ייחסתי חשיבות לכאבים וניסיתי להעבירם בנשימות עמוקות ובעיסויים
(כך מתמודדים בטבעונות עם כאבים). הכאב לא רק שלא עבר, אלא התחזק. כשעברתי
באזור לטרון, החלטתי שאני לא ממשיך בנסיעה לירושלים, אלא מחפש מקום בטוח לעצור
בו ו"להקשיב" לכאב. כשחלפתי על פני שער הגיא, היה ברור לי שאני עוצר בשורש.
בדרך הקצרה עד שורש כבר הרגשתי שמשהו חריג קורה לי. התפללתי לקב"ה וביקשתי
ממנו שייתן לי להגיע בשלום עד שורש ושכמובן ייתן לי להמשיך לחיות.****
הגעתי לשורש, החניתי את הרכב ותוך כדי התקשרתי לאשתי, דיווחתי לה שאני לא
מרגיש טוב, וביקשתי ממנה שתזמין לי אמבולנס בדחיפות. חניתי ליד ניידת משטרה
ובמקביל עדכנתי את השוטרים במצבי וביקשתי שימתינו איתי עד להגעת אמבולנס.****
תוך כמה דקות הגיעו מתנדבים של איחוד הצלה ומיד לאחריהם הגיע אמבולנס של מד"א.
באמבולנס ביצעו לי בדיקת אק"ג ודי מהר התברר כי אני בעיצומו של "אירוע לבבי",
עם "אוטם קדמי". בינתיים הגיע נט"ן שלקח אותי ישירות לחדר הצנתורים בהדסה עין
כרם.****
יצאתי מהמשרד בשעה 20:00 ובשעה 22:20 כבר שכבתי במחלקת טיפול נמרץ, לאחר
שבצנתור הצליחו לפתוח חסימה של 100% באחד העורקים הראשיים!!****
בבוקר שאחרי, התחלתי להבין את עוצמת הנס שקרה לי, כאשר הרופאים "הורידו בפני
את הכובע" על הדרך בה נהגתי, תרתי משמע.****
בכדי לחדד את תחושת הנס, קצת אחרי הגיעה אשה צעירה ממני בכמה שנים, לאחר
שהמתינה בביתה 4 שעות עד שהזמינה אמבולנס. היא הגיעה לאחר החייאה ממושכת
שבוצעה בה באמבולנס ולמרות שהרופאים הצילו את חייה, היא תישאר עם פגיעה בלב –
"חולת לב", כאשר אני בעזרת ה' אוכל לחזור לפעילות רגילה לחלוטין, לאחר תקופת
החלמה ושיקום.****
וכעת להמלצות מצילות החיים:****
1. אם זה קרה לי *זה יכול לקרות לכל אחד מכם*. כמובן שמי שנמצא בקבוצת
סיכון צריך להיות מודע יותר וגם להיבדק בהתאם להמלצות רופא המשפחה.****
2. אם אתם מרגישים *לחץ ביד שמאל*, שלא מרפה ואפילו מתחזק, בכל מקום בו
אתם נמצאים, הזמינו אמבולנס מיד. הפרמדיק שטיפל בי אמר, כי מהירות הטיפול
קריטית ביותר להצלה ולהחלמה. לדבריו, אילו הייתי ממשיך בנסיעה, זה היה עלול
להיגמר אחרת לגמרי, חס וחלילה. הוא הדגיש – הזמינו אותנו לחינם, שמא נגיע
מאוחר מדי!!!
אני יצאתי מבית החולים לאחר 4 ימי אשפוז, ב"ה ללא כל פגיעה בלב, רק בגלל
מהירות הטיפול.****
3. אם אתם רוצים להרגיש מהו הכאב המדובר, בקשו מחבר שיחבוק עם כפות ידיו
את הזרוע שלכם באזור הלב ויתחיל ללחוץ.****
4. הלב, כשמו כן הוא הינו האיבר המרכזי בגופנו. הקשיבו לו, התייחסו אליו
וכך תוכלו לחיות חיים טובים ומאושרים.****
****
לסיכום, החזון איש אמר: "עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה
תחת השמש הכל בהכרזה מאתו יתברך".****
מתוך אמונה ובטחון מלאים בקב"ה, ברור לי לחלוטין שלא במקרה קרה מה שקרה. אני
מודה לקב"ה על הזכות שניתנה לי לראות מקרוב עד כמה שברירים הם חיינו, ועד כמה
אנחנו צריכים להודות לקב"ה בכל יום ויום על החיים שהוא נותן לנו.****
במסכת סנהדרין כתוב: "כל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב, כאילו קיים
עולם מלא" – כאמור, קיבלתי על עצמי לשתף כמה שיותר אנשים בסיפור ההצלה שלי, על
מנת שאזכה בעזרת ה' לקיים לפחות נפש אחת מישראל, ובכך לקיים עולם מלא.****
עזרו לי בבקשה להפיץ הסיפור ושילחו אותו לכל רשימות התפוצה שלכם, ובכך גם אתם
תיקחו חלק בהצלת עוד ועוד נפשות.****
****
תודה לכולכם, רוב בריאות ושמחה, שנשמע רק בשורות טובות.****
****
איל בן יעקב****