מרן הגאון הרב חיים דרוקמן שליט"א מביא בשיעור על דברי ר"י "דצ"כ עד"ש באח"ב" הסברים וטעמים, אחד מהם הוא של רש"י שזה בא לומר שלא תחשוב שאין מוקדם ומאוחר בתורה בסדר מכות מצרים, כיון שבתהילים יש סדר אחר, לכן הובא בדברי ר"י הסדר שבתורה לומר שהוא הנכון. נישאלת השאלה מדוע באמת בתהילים הסדר שונה מהסדר האמיתי?- וניראה שהנה בפרק ע"ח בא לומר על בנ"י איך זה שלא זוכרים את מכות מצרים, ולכן לא מובא הכל אלא רק חלקי, ובאמצע מובא "ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים" (מ"ט) שחז"ל דרשו על זה שהוכו בכל מכה כמה מכות. ניראה שזה בא לומר על סוגים במכה (כמו כמה מכות בכל מכה שזה סוגים שונים) ולכן קודם דם שיכלו לשתות מים ע"י ששילמו ליהודים. אח"כ ערוב שזה חיות רעות שהזיקו אף בבתים, ואח"כ צפרדע שהיתה אפילו בתנורים שלא יכלו לברוח מניזקה. ואז בא הארבה שאכל היבול ואח"כ ברד שהרס (ע"פ הפס' כאן) גפן ותאנה וכך יוצא כרמז על "חיטה ושעורה וגפן ותאנה" שהם הצמחים החשובים של א"י ולכן יש בהם חשיבות והכל נהרס ולא שרד, ואץ הבהמה היתה מתה אילו היתה בשטח בחוץ וצריך שמירה גדולה כי בברד היה גם אש כך שאם לא היה גג או גג מעץ היה נישרף והיו מתים (ואלו 5 כמו בפס' "ישלח בם" וגו') ואח"כ מובאים 2 של מיתה שאי אפשר לברוח ממנה שזה הכי חמור (מוות) וזהו דבר שהרג את החיות ומכת בכורות. ואולי זה כנגד ימי הבריאה, בראשון היה מים בעולם ורוח אלקים מרחפת וכנגד זה דם במים (והיאור היה האל שלהם). בשני רקיע שהופרד מים ממים, כך גם ערוב היו סוגים של חיות שונות שבאו יחד. בשלישי ניגלתה היבשה וכנגדה צפרדע שהסריחה את כל ארץ מצרים. ברביעי זה הכוכבים ירח ושמש, וכנגד זה ארבע שבאים רבים ככוכבים ובשל ריבויים מטילים קצת אפילה ביום, כעין קצת לילה שמסתיר קצת את השמש. בחמישי עופות ודגים, כנגד זה ברד שזה נופל משמים (כעוף) ועשוי ממים (דגים). ובשישי בהמה וכנגדו דבר שהרג את החיות. ובשבת זה מעלת הבריאה וכנגדה מכת בכורות, שהאדם הוא מעלת הבריאה והבכור הוא המעולה בבנים, ושייך לקדושה (הבכורות היו כהנים). וזה הובא כאשמה לבנ"י על שעושים מעשי ריחוק מה', ולכן רמז על בריאת ה' את העולם לקדושה, ומכות מצרים קשורות לזה כיוון שמשם יצאנו לקבל את התורה (בשביל זה יצאנו ממצרים) והוא כנגד "יום השישי" וכן שבת קודש, ולכן אחרי 5 מכות מופיע "ישלח בם" וגו', להפריד כדי לרמז על המטרה- לקודש, שקשור ברמז לשישי ושבת.