פרשת וארא-מיהו המנהיג האידיאלי לישראל בכל הזמנים?

מאת: אהובה קליין.

כבר בפרשה הקודמת- פרשת שמות, מקדיש ה' את משה למנהיג כפי שהכתוב מתאר:"ומשה היה רועה את- צאן יתרו חותנו כהן מדיין,וינהג את- הצאן אחר המדבר ויבוא אל הר האלוקים חורבה:וירא מלאך ה' אליו בלבת-אש מתוך הסנה,...ויאמר ה':ראה ראיתי את-עני עמי אשר במצרים,ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו,כי ידעתי את מכאוביו...ועתה לכה ואשלחך אל- פרעה,והוצא את-עמי בני-ישראל ממצרים"[שמות ג,א-י]

ובהמשך שאלתו החשובה של  משה-אל ה':"ויאמר משה אל- ה': בי ה',לא איש דברים אנוכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך,כי כבד-פה וכבד  לשון אנוכי:"

תשובתו של ה' היא:"...מי שם פה לאדם? או מי- ישום אילם או חרש או פיקח,או עיוור? הלוא אנוכי ה' ועתה לך,ואנוכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר.."

ובהמשך הקב"ה מציע גם את אהרון אשר ישמש למשה –פה לדבר:

"..הלוא אהרון אחיך הלוי, ידעתי כי- דבר ידבר הוא,וגם הנה הוא יוצא לקראתך,וראך ושמח בליבו ודיברת אליו ושמת את הדברים בפיו,ואנוכי אהיה עם פיך ועם פיהו והורתי אתכם את אשר תעשון" [שמות ד,י-ט"ז]

בפרשתנו-פרשת וארא,משה מקשה על ה' באומרו:"..הן בני-ישראל לא שמעו אלי,ואיך ישמעני  פרעה? ואני ערל שפתיים"?[שמות ו,י"ב]

גם כאן ה'  עונה לשאלתו:"...ראה נתתי אלוקים לפרעה,ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה  תדבר את כל אשר אצווך,ואהרון אחיך ידבר אל פרעה,ושילח את- בני ישראל מארצו" [שמות,ז,א-ב]

השאלות הן:

א] מדוע נבחר משה למנהיג בעודו כבד פה וכבד לשון? וכי לא היה עדיף מנהיג ללא מום?

ב] מה הפתרונות שה' מציע למשה כדי לפתור  את הבעיה?

ג] מיהו המנהיג האידיאלי לעם ישראל בכל הזמנים?

התשובה לשאלה א]

מסתבר כי לא כל מה שהאדם רואה בעיניו  במבט חיצוני –הוא הדבר הנכון,כי פנימיותו של האדם ומידותיו- הם,הם משקפים את אופיו האמיתי.

דבר זה ניתן ללמוד תוך כדי התבוננות בהמלכת דוד למלך-על ידי שמואל, תחילה התלהב שמואל מאחיו של דוד-אליאב ,אשר היה  נאה ומרשים,

על כך אמר לו ה':"..אל תבט אל- מראהו ואל-גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם,כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב".

[שמואל –א,ט"ז,ז]

חז"ל מביאים פירוש מעניין:

דווקא פגם זה- שמשה היה מגמגם- סייע לו  להנהיג את העם במיוחד בזמן מתן תורה,שאילו היה מדבר שוטף ונותן הרצאות,הדבר היה נותן פתח לכופרים אשר היו אומרים- כי משה בכוח  דיבורו היה משכנע אותם לקבל את התורה.והתורה לא ניתנה מכוח עליון.

אך היות ומשה  היה "כבד פה וכבד לשון" נראה שהשכינה דיברה מתוך גרונו והוא היה שליח ה' ובני ישראל הסכימו כאיש אחד בלב אחד וענו:"נעשה ונשמע".

מתוך קריאת הפסוקים קודם מיניו של משה למנהיג,לומדים אנו,  כי תכונת הצדק הייתה חלק מאופיו- וזאת ניתן לראות  משלושה מקרים שבהם נתקל משה:

א]הוא ראה איש מצרי מכה איש עברי ומייד סייע לטובת העברי המוכה והרג את המצרי המכה,למרות שסיכן את חייו.

ב] משה רואה שני עברים ניצים והוא  נחלץ לטובת החלש שבהם ומזהיר את התקיף:"רשע למה תכה רעך"!

ג] משה נס מפני פרעה לאחר שפרעה שומע עליו מה עשה ,אבל גם בזמן זה הוא נרתם לעזרת בנות יתרו המותקפות על ידי רועי מדיין.ובהמשך הדרך היה רועה הצאן של חותנו- יתרו. והקב"ה שראה כיצד נוהג משה עם הצאן- בסבלנות רבה וברחמים, הסיק כי הוא ראוי גם לרעות את צאן ה'-את כל עדת בני ישראל.

רבינו בחיי אומר:כי משה היה מתרחק משדות של אחרים כדי שלא יבוא לידי גזל .

ומשה השיג שלושה דברים:אש, מלאך,שכינה.

כאשר ראה את הסנה בוער באש ולא אכל,התקרב ללא פחד אל האש-כדי לראות מה תכונת האש הזאת ומה קורה עם הסנה, ואם היה חושב שהאש הייתה יורדת מלמעלה לא היה מתקרב לאש.

אחרי שראה את האש,התחזק שיכלו וראה את המלאך ואחרי שהתחזק שכלו בכך שראה את המלאך ראה במראה הנבואה-את כבוד השכינה.

כך ה' רצה לחנך את משה ממדרגה למדרגה עד ששכלו יהיה  ראוי לקבל את כוח הנבואה.

התשובה לשאלה ב]

לפי דברי רבינו בחיי:אל למשה לחשוש מפני פרעה שלא יקשיב לו,לפי שמשה יהיה גדול ממנו,ואהרון  יהווה את כוח הדיבור.

ולפי אונקלוס: אהרון ישמש מתורגמן למשה.

ולפי חז"ל,פרעה היה עושה עצמו אלוה -שטען כי הוא ברא את היאור,אמר ה' למשה:כי אין לו מה לחשוש מפניו היות והוא יהיה גדול ממנו.

בנוסף לכך,הקב"ה מבטיח  למשה שתמיד יהיה בעזרתו:"ואנוכי אהיה עם-פיך והוריתיך אשר  תדבר"[שם ד,י"ב]

וחוזר ומדגיש:"ראה נתתיך אלוקים לפרעה,ואהרון אחיך יהיה נביאך:אתה תדבר את כל- אשר אצווך,ואהרון אחיך ידבר אל פרעה.." [שם ז,א-ב]

התשובה לשאלה ג]

לאור האמור לעיל ,ניתן להגיע למסקנה כי המנהיג האידיאלי בכל הזמנים:

הוא אדם אשר פנימיותו קורנת על פניו,מידת הצדק- היא נר לרגליו.

אמת ויושר הם  ברמ"ח אבריו.

עליו לזכור: כי אלוקים בוחן כליות ולב לאורך כל הדרך,כמו שאמר הנביא ירמיהו:"אני ה' חוקר לב בוחן כליות.."[ירמיהו י"ז,י]

פיו וליבו שווים,בעל סבלנות רבה להקשיב לעם  בכל עת ,וכמובן קשור לתורת ה',אינו נוטה ימין או שמאל מדרכה.

אדם חכם-אשר "מעשיו מרובים מחוכמתו"[ע"פ-מסכת אבות]

בעל יראת אלוקים,כמו שאומר דוד המלך: "ראשית חכמה יראת ה',שכל טוב  לעושיהם תהילתו עומדת לעד"[תהלים קי"א,י']

יהי רצון ועם ישראל יזכה למנהיג טוב,אשר טובת העם תמיד לנגד עיניו-ובכוחו,בע"ה- לאחד את כל העם כאיש אחד.