אמונה- זו הראייה של הטוב הפנימי שבדבר ללא צורך בהוכחות שהוא טוב ומעבר לכל "הקליפות" וה "מסכים".

כגון האמון המשפחתי שצריך להיות בין חתן לכלתו עוד טרם החתונה מתוך האמון הטבעי שטבוע בנשמת כל אחד מהם.
בסיס האמונה הוא עיקר בכניסה לחיים משותפים ולא יחשדו כל עת האחד בשני,
ואם לדוגמא יילך הבעל למילואים לא יחשוד באישתו שהיא בוגדת בו, וכן להיפך.
ויותר מכך גם בכל צדדי החיים שבהם הבן זוג אינו שלם יאמינו שבפנימיותו הוא טוב ולא יישיכו תופעה לתכונה פנימית של האדם, אלא יבינו שיש דברים שיש להם לעבוד עליהם כזוג, ושהם יכולים בעבודה משותפת לשנותם.

אהבה - זו קירבה שייכות ורצון בטובת אותו הדבר.

אהבה מולידה אמונה ואמונה מולידה אהבה
ושניהם נצרכים כל כך לאדם -כמו שה" טבע באדם טבע לנשום או טבע בו טבע לאהוב ולבנות אמון (גם בין הסובבים וגם בינו לבוראו) .