סיפורי צדיקים מחזקים
נכתב על ידי DL2000, 20/12/2012
בס"ד
מעשה עם רבי יהודה הנשיא
שהיה יושב ודורש והריח ריח
חריף של שום, אמר לתלמידיו: מי
שאכל שום שיצא , עמד רבי חייא
הגדול שבתלמידיו ויצא, כשראו
זאת שאר התלמידים עמדו כולם
ויצאו, למחרת פגש רבי שמעון
בנו של רבי יהודה הנשיא את רבי
חייא ואמר לו: למה ציערת את
אבא? אמר לו: חס ושלום, לא
תהא כזאת בישראל, לא אני הוא
שאכל את השום, רק כדי שלא
להלבין פניו של זה שאכל את
השום, יצאתי. ולמרות שאחרי
יצאו כולם והתבטל שיעור
התורה, מוטב לבטל תורה ולא
לבייש שום אדם מישראל
(סנהדרין יא)
מידת החסד של צדיק :
מסופר על אחד מראשי
הישיבות שנסע לארצות הברית
כדי לאסוף צדקה עבור הישיבה.
כשנכנס לבקר את הגאון רבי
משה פיינשטיין זיע"א, התעניין
למטרת ביקורו, סיפר לו את
מטרת בואו והוסיף שהוא מתכנן
לנסוע גם לטורונטו. שאל אותו
רבי משה האם הוא מתכוון
לבקר גם אצל עשיר פלוני
בטורונטו? השיב ראש הישיבה
שאכן חושב להיות גם אצלו.
אמר לו רבי משה: יש לי איזה
מכתב לכתוב לו, איני רוצה
להטריח את כבודו , אבל אם בין
כך תהיה אצלו אולי תהיה שליח
מצוה ולמסור לו את המכתב?
"בשמחה רבה" ענה ראש הישיבה.
כתב רבי משה את המכתב , הכניס ו
למעטפה, סגר אותה ומסר לראש
הישיבה. הגיע הלה לטורונטו,
ודבר ראשון עשה את שליחותו
של רבי משה, נכנס לאותו עשיר
ומסר לו את המכתב, העשיר פתח
את המכתב ולאחר שקרא אותו
העלה חיוך על שפתיו, מסתבר
שהיה זה מכתב המלצה שכתב
רבי משה עבור ראש הישיבה.
כשהוא עצמו לא ידע שזאת
המלצה עבורו, כמובן שהעשיר
נתן נדבה הגונה אחרי המלצה
כזאת .
מדהים לראות איזו מידה
מושלמת של חסד. רבי משה לא
רצה שהלה ירגיש מחויב כלפיו
תודה. אלא אדרבה, הוא נתן לו
להרגיש כאילו הוא ראש הישיבה
עושה טובה לרבי משה .
ותרנותו של החפץ חיים :
מעשה שהלך ה"חפץ חים" זיע"א
בעיר גרודנא על מדרכה צרה.
ממולו הלך נכרי שהיה שר הצבא,
מיד הזדרז ה"חפץ חיים" וירד
מהמדרכה כדי לאפשר לשר
לעבור, תמה הלה, מה נחפז זקן זה
להדחות מפניו? ניגש אליו ושאלו
על כך. השיבו ה"חפץ חיים": בכל
ימי חיי נהגתי לוותר ולאפשר
לכולם ללכת בדרך בה אני עומד.
הפטיר השר: "עם מידה טובה זו,
אתה תעבור את חייך באושר" .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
