פרשת מקץ  לעילוי נשמת ר' דוד בן זינת שרה זצ"ל

בפרשה השבת פותר יוסף הצדיק את חלומותיו של פרעה,ומה שהוא אומר באמת קורה-מגיעות 7 שנות שובע,ואחריהן 7 שנות רעב.בתקופת הרעב שומע יעקב שיש כמויות גדולות של מזון(="שבר") במצרים, ושולח את בניו להביא משם אוכל:"..ויאמר יעקב לבניו למה תתראו..רדו שמה ושִברו לנו משם ונחיה ולא נמות"(בראשית מב א-ב) משני הפסוקים הללו עולות 2 קושיות,האחת-ממה התייראו בני יעקב? והשנייה-למה בסוף הפס' יש כפילות:גם-"ונחיה" וגם-"ולא נמות".הרמב"ן(פס' א):יעקב רצה שבניו ירדו למצרים להביא אוכל למרות שעדיין לא נגמר להם האוכל.מדוע?כי חשש "כי יחשדוהו(בני ישמעאל ועשו) שיש ליעקב תבואה, ויבואו אליו לאכול עמו לחם בביתו.."אם נדקדק בדברי הרמב"ן נראה שהחשש של יעקב הוא לא שבני ישמעאל ועשו יאכלו משלו,אלא שיאכלו איתו בביתו.יעקב אבינו חושש מהתערבבות עם בני ישמעאל ועשו ולא מהפסד ממוני!והחשש הזה לא נעלם עם הזמן!התורה אוסרת עלינו שתיית יין נסך ובישולי גויים בגלל הסיבה הזאת!ארוחה פירושה קירבה.עם הפירוש הזה אפשר גם להסביר את הקושיה השנייה: כתוב "ונחיה"-יוכלו לחיות פיזית ממש כשיביאו אוכל,וכתוב:"ולא נמות"-מוות רוחני,שאם חלילה יגיעו ליידי סעודות עם אנשים כמו בני ישמעאל ועשו-הם ייגררו אחריהם למעשים רעים ולהתבוללות שפירושה מוות רוחני.כנגד זה יצאו גם המקבים בתקופתם.נגד ההתייוונות.מה היה חטא המתייוונים?הם בסה"כ רצו להיות "נאורים" לא להיות תקועים חלילה בתרבות "מיושנת\פרימיטיבית" לדבריהם.חז"ל אומרים-"אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים תאמין יש תורה בגויים אל תאמין"(מדרש איכה ב יג) פירוש-מותר ליהנות מחידושים טכנולוגיים וכד' שממציא גוי,אבל ללמוד תורה של גוי-היינו ללכת בדרכיו ובמעשיו-זה אסור!וכנגד זה יצא יעקב ויצאו המקבים!נגד "חתונה רוחנית" עם עמי העולם,שגורמת חלילה למוות רוחני.להכחדת היהדות.התורה לא מתעלמת מהתקדמות העולם,היא לא פרימיטיבית.יש אפשרות להיחשף לעולם הגדול-אבל שזה לא יבוא על חשבון דרך התורה!הראי"ה קוק זצ"ל כותב:"כאשר ניצחו עמ"י את היוונים,האידאלים של עמ"י נודעו לשאר האומות ביתר עוצמה.מאז ניצחוננו,תרבות עמ"י מוסיפה והולכת ותרבות יוון מתמעטת והולכת."(עולת ראי"ה א תלה) זאת עובדה-תרבות יוון נעלמת,והיהדות נצחית!שבת שלום, חנוכה שמח חודש טוב ובשורות טובות.