בס"ד

באמצע הלילה תמצא את השם !

בחיים יש ימים וגם לילות. הצלחות וכישלונות. המקומות האפלים נראים בדרך כלל מפחידים. 
אך אולי דווקא שם מסתתר הסוד הגדול של החיים

לאחר  השתדלויות  ומאמצים  רבים  הוא  התקבל  לעבודה  וזכה 
בתפקיד  הנחשק.  משרה  רמה  שמעמד  ומשכורת  דשנה  בצידה. 
המינוי היה מרשים, אך בפועל התעוררו בעיות. האחריות הכבידה 
הלחיצה  והכבידה.  הוא  החל  לחשוש  שאיננו  ממלא  את  תפקידו 
כראוי. שנתו נדדה גם בימים מוצלחים, שכן מי יודע מה יהיה מחר, 
והאם יעמוד באתגרים חדשים. 
מנהל העבודה הבחין בכך. הוא ידע, כישורים ויכולות אינם חסרים 
כאן. אך החששות והפחדים עלולים בהחלט לפגוע בכושר העבודה. 
בשיחה  מיוחדת  הוא  הבהיר  לעובד  הצעיר:  ”שמע  נא  ידידי,  אני 
מכיר  בכישוריך  ומאמין  בהצלחתך.  אל  דאגה,  אני  אעקוב  ואלווה 
את התקדמותך. רק עשה לי טובה אישית. חדל מחששות, התמקד 
במעשים...“ 
        
אם רצונך שמאן דהו יבצע עבורך עבודה חשובה במיוחד, כמובן 
שלא  תסתפק  במינויו  והגדרת  תפקידו.  תשתדל  להסביר  לו  את 
משמעות התפקיד, להעביר לו את תחושת האחריות, ואת אמונך 
בהצלחתו. רק כך תדע שהוא יעשה הכל לתועלת העניין. כדי לעבוד 
יש צורך בכוח מניע, בחשק ובהתמדה. כל אלו יכולים להתקיים רק 
בשעה שקיימת אמונה בצדקת הדרך וביטחון איתן בהצלחה. עבודה 
המתבצעת מתוך ספיקות וחששות, לא תוכל להיות יעילה. והדברים 
נכונים גם ובעיקר בנוגע לחובת האדם בעולמו ולעבודת הבורא.
העיקר זה ביטחון
אינה דומה יהדות המתקיימת מתוך אמונה בהירה וביטחון בדרך. 
לזו המגששת את דרכה מתוך חשש וחוסר ביטחון. אם יש ביטחון 
מוחלט בהצלחת הדרך ובמשמעות המעשים, אין סיבה שהפרעה 
כלשהי  תשבש  ותמנע  את  ההתקדמות.  האמונה  מקנה  למאמין 
כוחות  מפלאים  ומעשירה  את  רוחו  בשפע  של  חיות.  מי  שיודע 
ומאמין בחשיבות מעשיו ובנחת רוח שיש לבורא עולם ממנו, ידלג 
בקלות על פני משוכות ויקדיש פחות תשומת לב לקשיים. הסוד 
איפה הוא הביטחון. ככל שהביטחון מוחלט יותר, נוחלים המעשים 
הצלחה גדולה יותר. אין זה כה משנה מה תעשה, מה שישפיע בעיקר 
זהו הביטחון והאמונה שילוו את המעשים.
נשאלת אם כן השאלה: מדוע אם כן קשה כל כך לעבוד את השם 
מתוך בטחון ואמונה, חיוניות ושמחה? 
אכן, אילו היה אדם מצליח להחזיק בכל מצב בביטחונו ואמונתו, 
מאומה לא יכול היה לערער את מעמדו ולשבש את דרכו. אין קטרוג 
או דין המסוגל לחדור את מגן הביטחון. הצרה היא, שמדת הדין 
פוגעת בעצם הביטחון. הקטרוגים גורמים לסדקים וספקות באמונה. 
וכשהביטחון מהוסס, הנפש חשופה לפגעים וסכנות. קטנות הדעת 
ודאגות. ספקות באמונה הם עצמן העונש, כל השאר אלו רק תוצאות. 
מה מצפים אם כן ממי שביטחונו נחלש? להתחזק באמונה וביטחון 
כמובן! מדת הדין מקטרגת על האדם, וכתוצאה מכך הוא עלול לאבד 
את בטחונו. וזה בדיוק הניסיון. מצפים מאיתך להתחזק ולהתעקש 
להאמין ולבטוח גם במצב שכזה. אם תתעקש, תזכה לביטחון חדש, 
לאמונה יציבה. ומאומה לא יוכל להחליש או להכשיל אותך.
סוד מבית יעקב אבינו
לשם כך יש ללמוד איך לגלות את מציאות השם ולבטוח בו לגמרי, 
גם במקומות וזמנים אפלים. את הסוד הזה גילה ואף הנחיל לנו יעקב 
אבינו. 
”ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה“ יעקב אבינו, צאצא לשושלת 
הזהב של בית האבות הקדושים, נאלץ לנטוש את בית אבא מאימת 
חרבו של עשיו. להרחיק נדוד אל הבלתי נודע ולבלות שנים במחיצת 
דודו, גדול הרמאים, לבן הארמי. כבר בתחילת המסע הוא נשדד על 
ידי אליפז בנו של עשיו ונותר מחוסר כל. כשמכל פינה ניבטת האימה 
והבדידות ונראה כאילו חלילה אפסה תקווה, קובע יעקב אבינו את 
יתד האמונה בעקשנות מופלאה ”לית אנא מוביד סברי מן בוראי“ 
- עזרי מעם השם )מדרש(. הוא ממשיך בדרכו, רגליו ניצבות כבר 
בשערי העיר חרן, ושם עולה על דעתו, ’אפשר עברתי על מקום 
שהתפללו בו אבותי ולא התפללתי בו‘?! ומיד הוא סב על עקבותיו, 
בחזרה אל מקום המקדש. באותו הרגע קפצה לקראתו הדרך ”ויפגע 
במקום“. 
הלימוד עצום. בתוך חשיכה ואימה, על שערי חרן וביתו של לבן, 
מגלה יעקב אבינו שבעצם כאן ממש ניתן לגשת אל המקום, אל 
מקומו של עולם. ואף לפגוע בו. לא להתייחס אל החושך, אלא לנסות 
שוב ושוב לפגוע, ולהתפלל. ובאותו הרגע בו עולה רעיון ההתחזקות 
על ליבו, באותו הרגע קופצת הדרך לקראתו. השם יתברך בכבודו 
ובעצמו מלמד אותו את הדרך איך ניתן בכל מצב ובכל זמן למצוא 
את השם. לקנות אמונה ולדבוק בביטחון. ושם בחשכת הלילה ”והנה 
השם ניצב עליו“ השי“ת מתגלה ומגלה לו למפרע שמעולם לא היתה 
בעצם נפילה, לא חושך ואפילה. כאן ממש על הדרך לחרן, על מסלול 
הבריחה והבדידות, ניצב השם. 
משום שאכן אין נפילה בעולם, לא דאגה ולא עצבות. ליהודי אין אף 
פעם בעיות. כל צרותיו מסתכמות אך ורק בעצם אובדן הביטחון. 
וברגע שיתעשת ויבקש את ביטחונו האבוד, החושך והאופל ייעלמו 
ואמונה חדשה תזרח על העולם.
באותו ליל פלאות, עומד היהודי גם על סוד נשמתו. הוא מבין לפתע 
את תפקידו וייעודו. בחלום יעקב נראה סולם מוצב ארצה ומלאכי 
אלוקים עולים ויורדים בו. זוהי תמונת חייו ומהותו של כל יהודי. סולם 
ענק. רגליו נעוצות כאן באדמת העולם, למראית עין הוא מדשדש 
בבעיות קיום וענייני חולין. אך לאמיתו של דבר הראש עולה ובוקע 
רקיעים ומלאכים עליונים עולים ויורדים בו. עם ההבנה המאירה הזו 
מקיץ יהודי משנתו. ”וישא יעקב רגליו – משנתבשר בשורה טובה 
שהובטח בשמירה, נשא ליבו את רגליו ונעשה קל ללכת“ )רש“י שם(. 
אין בשורה משמחת ומעודדת נפש יותר מהידיעה הפנימית הבהירה 
שלעולם  ובכל  מצב  תלווה  אותי  ההשגחה  העליונה  עד  להצלחה 
השלימה והנצחית. הצלחת הנפש. 

***
יש מלחמות ויש מלחמות. לכל אויב תכסיסי 
מלחמה משלו. ויש מלחמה המתנהלת דווקא 
ללא מלחמה.  
מכל המאבקים בהם נאבק אדם בתהפוכות 
חייו, קשה מכולם מלחמת המחשבות. דווקא 
משום שהמחשבה נעלה כל כך, נשגבת ומעודנת. 
הסכנה האורבת לפתחה גדולה יותר. היצר 
בתחבולותיו מבקש לעשות הכל כדי לצוד ולו 
לזמן מה, מחשבה יהודית אחת. יש להשיב כנגדו 
מלחמת חורמה!
מעשה אבות סימן לבנים. במלחמה הזו לחם 
וכבש את הדרך אבינו יעקב. הוא ישב בבית 
לבן שנים על גבי שנים, ולחם עימו בתוך גבולו 
וביתו, ואף הצליח וניצח. לבן, כותב רבי נתן, 
מרמז על מלחמת המחשבות שבמוח. במלחמה 
הזו מוכרחים לפעול בחכמה וערמה. וכפי שנהג 
יעקב אבינו, הוא לא לחם, הוא פשוט קם והלך 
”על בלי הגיד לו כי בורח הוא“. מדוע? משום 
שעם יצר הרע אסור להכנס למשא ומתן. קום 
ולך. וכי מי מונע זאת ממך?!
מחשבות רעות נוהגות להתעצם ככל שעוסקים 
בהן. אם רצונך לצאת לחופשי, חדל ממחשבות 
מיותרות. קום וצא. אף אחד לא כבל את ידיך. 
החופש ממתין לך, רק אל נא תצפה להסכמתו 
של לבן.
דבר נוסף: במלחמת המחשבות מוכרחים 
לפעמים ’לגנוב‘ את דעתו של היצר. להעמיד 
פנים כאילו עוסקים במילי דשטותא. בדברים של 
מה בכך. במקרים רבים דווקא מתוך מעשים של 
קטנות ושחוק, ניתן להתגבר על היצר.