אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש (רבי דובער, בנו של בעל התניא) היה נוהג לומר מאמרי חסידות עמוקים ביותר, מתוך הסבר רחב ומפורט. כשנערכה החתונה הגדולה בז'לובין, שבה נישאה בתו לנכדו של רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, הביע לפניו רבי לוי-יצחק את פליאתו, איך אפשר לעסוק בעניינים מופלאים כאלה בלי לצאת מהכלים.

פעם אחת ביקש רבי לוי-יצחק מאדמו"ר האמצעי לומר מאמר חסידות. אדמו"ר האמצעי הסכים בתנאי שרבי לוי-יצחק יתחייב שלא לצאת מהכלים, והוא הסכים. אולם כשהתחיל באמירת החסידות, התלהב רבי לוי-יצחק כל-כך, עד שלקח מגש ועליו כוסות ושברן.

אמר לו אדמו"ר האמצעי: "הלוא הסכמנו שלא תצאו מהכלים!". השיב רבי לוי-יצחק: "ומה אעשה שראיתי מלאכים ושרפים מקשיבים לתורתכם, וחששתי שיקנאו בכם, ושברתי את הכוסות כדי שילכו"...