בס"ד כח' מר חשון

נפגש בבאר

בפרשה מסופר על שלושה בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות'. הרמב"ן אומר, כי בארות אלו רומזות לשלושת בתי המקדש אותם עתיד עם ישראל לבנות. לא במקרה בחרה התורה לסמל ולרמז על בתי המקדש באמצעות באר דווקא.

ההבדל בין באר למעיין הוא, שהבאר נוצרה על ידי האדם, אשר חפר באדמה וגילה מים, לעומת המעיין שהוא מעשה ידי שמיים. עם כל זאת האדם רק מגלה את המים שכבר היו קיימים. עבודתו היא לאפשר להם לפרוץ החוצה מהמקום בו היו מכוסים ונסתרים.

כך גם בית המקדש עיקר עניינו הוא גילוי השכינה : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". מצד אחד עלינו לבנותו בפועל ממש, במעשינו אנו. מצד שני, לא מעשינו יוצרים את הקדושה, זו באה מאליה, מלמעלה. תפקידנו מסתכם ביצירת התנאים להשראתה.

שלושת האבות מסמלים עניינים שונים בעבודת ה': אברהם – חסד, יעקב – תורה, ואילו יצחק – עבודה. התורה מרמזת על שלושת בתי המקדש דווקא בסיפור על יצחק היות ובכך היא באה לעורר אותנו לכך כי בתי המקדש ובנינם קשורים עם עבודתו ויגיעתו העצמית של כל אחד מאתנו. בזכות עבודתנו בתורה ובמצוות ובעיקר בזכות מסירת הנפש הנדרשת מאתנו בזמן הגלות הקשה והארוכה, נזכה בקרוב ממש לבניינו של הבית השלישי, שהוא יהיה השלם בתכלית השלמות ויעמוד לנצח- נצחים.

מעובד מתוך "ליקוטי שיחות", הרבי מליובאוויטש.