חשיבות עניין הצדקה מתוך ספר המידות (חלקי, ידוע כי ספר המידות נכתב על ידי רבי נחמן מברסלב ולמעשה ריכז סגולות מכול ספריו אשר למד - והם הרבה מאוד, ורבי מאיר אביחצירא זצוק"ל זיע"א אמר לביתו שתלמד טוב טוב את ספר המידות אשר מכיל בתמצית ספרים רבים מאוד) לרבי נחמן מברסלב זצוק"ל זיע"א:

א. כל צדקה וחסד שישראל עושין בעולם הזה, שלום גדול ומליצי ישר בין ישראל לאביהם שבשמים:

ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה:

ג. ומצלת מן המיתה:

ד. ומקבל פני השכינה:

ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך הוא:

ו. ונתרומם מזלו:

ז. ונקרא צדיק גמור:

ח. על ידי צדקה נעשה סור מרע:

ט. מצוה לזון אלו שעוסקים בתורה יותר מאלו שאין עוסקין, אבל לענין דינא אין לחלק:

י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו, כאלו נתן צדקה:

יא. הפשרה היא משפט, שיש בו צדקה:

יב. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, אין מקבל על זה שכר:

יג. צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו:

יד. שקולה צדקה כנגד כל המצוות:

טו. גדול המעשה יותר מן העושה:

טז. כל פרוטה ופרוטה מצטרפין לחשבון גדול:

יז. גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה:

יח. הנותן פרוטה לעני מתברך בשש, והמפיסו מתברך באחת עשרה:

יט. הרודף צדקה, הקדוש ברוך הוא ממציא לו מעות וממציא לו בני אדם מהוגנים כדי לקבל עליהם שכר, וזוכה לבנים בעלי עשר, בעלי חכמה, בעלי אגדה:

כ. בראש השנה דנין את האדם כמה יפסיד, ואם זכה נותן זה הממון לעניים. :
כא. ירושלים נפדית בצדקה:

כב. על ידי צדקה נתכפר לאחאב מחצה:

כג. הכנסת אורחים מגן על חטא עבודה זרה:

כד. גדולה הכנסת אורחים שמרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים:

כה. המזמין עכו"ם בתוך ביתו ומשמש עליו, גורם גלות לבניו:

כו. כשהעולם אין נותנים צדקה, המלכות גוזר גזרות רעות ולוקח ממונם:

כז. יתן לצדקה בשתי ידים, ויהיה תפלתו נשמעת:

כח. על ידי הנדיבות תהיה לך תקומה:

כט. על ידי צדקה בא אמונה:

ל. מי שהולך בשביל צדקות, הוא משכך חמה מן העולם:

לא. גם זוכה לאמת:

לב. על ידי צדקה יהיה לך בנים, ויהיה שלום ביניהם:

לג. על ידי צדקה הפרות מצמיחין:

לד. על ידי צדקה מקרב הישועה:

לה. בעת צרה מזכירין לו הצדקות שנתן:

לו. על ידי צדקה שתתן, גם השרים והמלכים יהיו עמך בשלום:

לז. על ידי צדקה לא ישמע אדם חמס ושוד ושבר:

לח. על ידי צדקה זוכה אדם לחן:

לט. מי שמדבר לבני אדם, שיתנו צדקה, הוא מרבה ישועה:

מ. כשאין בעיר מי לסמך את העניים, בא שרפה:

מא. בזכות הצדקה נצול מגאוה:

מב. אמונה חשוב כצדקה:

מג. על ידי צדקה לשם שמים בא למדת בושה:

מד. על ידי הנדיבות יבוא לאהבת הצדיקים:

מה. מי שגוזל את העני, בזיונות באים עליו:

מו. מי שנותן צדקה, כאלו מביא קרבן:

מז. על ידי צדקה בא גשם:

מח. על ידי צדקה אין מגרשין את בני ישראל ממקומם:

מט. כשאנשים נותנים צדקה, על ידי זה הפרות נתברכין והשלום בעולם:

נ. על ידי אמת רואים את הצדקה שאתה עושה:

נא. צדקה מגן על זרעו של אדם:

נב. מי שמתפלל על חברו, נחשב לו כצדקה:

נג. מי שיש לו די ספוקו, ואף על פי כן עינו רעה בעניים, שבאים ופושטים ידיהם, שיתן להם, גם מי שנותן על מחצית שכר, והם עמלים ומביאים לו מחציתו, וכשרואה שהם מרויחין ויש להם פרנסתם ודי ספוקם, הוא מצר על זה, כי עינו רעה, עליו נתקים הנבואה, הנכתב אחר פסוק "במלאות שפקו יצר לו" עד "זה חלק אדם רשע":

נד. מי שעושה חסד עם אוהבי השם יתברך, על ידי זה מתקן פגם הברית:

נה. בזכות עניים אנו נצולים מן הגויים:

נו. כשאתה עושה מצוה, תראה שהמצוה לא תהיה בחנם, אלא בכסף מלא:

נז. בעוון תרומות ומעשרות השמים נעצרים והיקר הוה:

נח. השמחה בצדקה היא סימן על לב שלם:

נט. עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך:

ס. כל המשגר מתנותיו לכהן אחד, מביא רעב לעולם:

סא. המטיל מלאי לכיס של תלמיד חכם, זוכה לישב בישיבה של מעלה:

סב. גדולה צדקה יותר מכל הקרבנות:

סג. גדולה גמילות חסדים מן הצדקה:

סד. שמא תאמר כל הבא לקפץ ולתן צדקה, מספיקין בידו, וממציאין לו אנשים מהוגנים, תלמוד לומר: מה יקר, צריך לטרח ולרדף אחריהם, לפי שאינם מצויים לזכות עם מהוגנים:

סה. הצדקה הוא בשני פנים: כמתנת ידו וכברכת ה':

סו. מי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו ומקבל מאחרים, תדע שנפרעין ממנו לאחר מותו, שנעשה עבד לזה שלקח ממנו:

סז. מי שנותן צדקה, אף על פי כן יכול להיות שירד מנכסיו:

סח. כל המעלים עיניו מן הצדקה, כאלו עובד עבודה זרה:

סט. הגוזז נכסיו, נצול מדינה של גיהנם:

ע. אפלו עני יתן צדקה, ואין מראין לו סימני עניות:

ערך צדקה חלק שני

א. על ידי נאוף נופל לתפיסה או לחלי כאב רגלים. גם תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, נופל לזה, גם מזיקין שולטין עליו. סגולת הצדקה לבטל כל אלו הענשים:

ב. התורה והמעשר והשבת הם נותנים חיים גשמיים גם כן:

ג. על ידי צדקה בסבה קלה הוא מכניע את אויביו, והקדוש ברוך הוא מצילו מסבות גדולות של אויביו:

ד. לסיע לתלמידי חכמים, בזה מבטל הוראת הכוכבים ומזלות:

ה. על ידי מפרנסי עניים נצולין המון עם מן המגפה בזכותם. גם בזכותם מחין דגדלות קודמין למחין דקטנות:

ו. על ידי צדקה ממתיק הדין של לעתיד לבא, הינו יום הדין שלעתיד לבא. :
ז. אלו גומלי חסדים העושים חסד, ולפעמים גורמים עם החסד לרעה, ועושים עצמן כאלו אינם רואים הרעה, הצומחת מחסדם, וזהו בחינת האזהרה שהזהיר לכהנים, בחינת חסד שלא יפסיעו פסיעה גסה, על ידי זה גורמים, שהדין שלמעלה, חס ושלום, אינו במתינות. וכן להפך כשמדקדקים בחסדם, שלא יצמח רעה, על ידי זה הדין במתינות:

ח. מחדשי אוריתא צריכין ללמד קדם החדוש פוסקים וגם אחר כך, והלמוד פוסקים הוא השמירה של החדושין, שלא יגע בהן זר. גם כשרוצה לעשות צדקה, צריך לעשות כן כמו בחדושין:

ט. החדושין דאוריתא והצדקה, כל אחד מעורר את חברו:

י. גדול כח המעשר, שמהפך הקללה לברכה:

יא. על ידי מעשר נתבטלים הרהורי זנות:

יב. הגומל חסד, אין צריך לזכות אבות:

יג. על ידי גמילות חסד בא לאריכות ימים: