חתימת הדין- ביום הכיפורים- מהי תשובה אמיתית?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים אנו אומרים:

"בראש השנה יכתבון,וביום צום כיפור יחתמון כמה יעברון,וכמה יבראון.מי יחיה, ומי ימות,מי בקיצו,ומי לא בקיצו.."

מכאן המסקנה: כי בנוסף לתענית, הנקודה החשובה היא: תיקון החטא

ועשיית תשובה מוחלטת,כי בראש השנה- הוא יום הדין וכל בני אדם הם כצאן העובר לפני הרועה והגורל נחרץ באותו הרגע,כפי שהדבר מתואר בתפילת:"ונתנה  תוקף":"..כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו

תחת שבטו,כן  תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי..."

  השאלות הן:

א] מהי תשובה אמיתית?

ב] מה ההבדל בין חתימת דין ובין גמר  דין?

התשובה  לשאלה א]

אדם האומר: כי הוא אדם טוב,אינו גונב אינו מרמה,אינו גוזל,אלא מתנהג בכבוד עם הבריות,על כן,אינו מרגיש כי הוא חייב לשמור את מצוות התורה,הוא אינו שומר שבת ולא כשרות,מסתפק בהיותו אדם הגון כלפי הזולת.

וזאת ביודעו כי התורה אינה כופה על אף אחד לשמור  את מצוותיה .

חשיבה זו- מוטעית משורשה ,מהסיבה: התורה ניתנה לנו במעמד הר סיני כאשר כל עם ישראל היו כאיש אחד ומאוחדים בדעה:"נעשה ונשמע".

התורה כוללת שני סוגי מצוות: מצוות בין אדם למקום  ומצוות בין אדם לחברו.

לכן מצוות בין אדם למקום,יום הכיפורים מכפר,בתנאי שיעשה  תשובה מלאה,כלומר יביע חרטה על חטאיו בעבר ,יבקש מחילה מהקב"ה ויחד עם זאת יבטיח שלא ישוב אל דרכו הרעה,ככתוב במסכת יומא [ח,ט]:

"האומר: אחטא ואשוב,אחטא ואשוב-אין מספיקין בידו לעשות תשובה:אחטא,ויום הכיפורים מכפר-אין יום הכיפורים מכפר.

עברות שבין אדם למקום-יום הכיפורים מכפר,עברות שבין אדם לחברו-אין יום הכיפורים מכפר,עד שירצה את חברו,את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה:"מכל חטאתיכם לפני-ה' תטהרו"[ויקרא ט"ז,ל]

עברות שבין אדם למקום- יום הכיפורים מכפר.עברות שבין אדם לחברו-אין יום הכיפורים מכפר-עד שירצה את חברו".

מכאן אנו למדים:אם אדם פגע בחברו ואינו מבקש ממנו סליחה,אין התשובה שלו נחשבת כלל ואין יום הכיפורים מכפר לו על חטאים אלו.

מכאן שאין להפריד בין שני סוגי המצוות,חלק לקיים וחלק לא.

אלא, כל התורה היא חטיבה אחת ויש לקיימה במלואה.

התשובה חייבת להתבצע בצורה מושלמת. על כך אומר רבי עקיבא:

"אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר:"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם[יחזקאל ל"ו,כ"ה]ואומר:"מקווה ישראל ה'"[ירמיהו י"ז,י"ג] מה מקווה מטהר את הטמאים,אף הקב"ה מטהר את ישראל"[מסכת יומא,ח,ט]

נשאלת השאלה: מהו כפל הלשון בדברי רבי עקיבא:"וזרקתי עליכם מים טהורים" ואילו הפסוק השני אומר:"מקווה ישראל ה"?

התשובה לכך: ישנם שני סוגים של טהרה:

א] טהרה בתוך מקווה מים,שאדם טובל גופו במים עד ארבעים סאה, כאן האדם מתאמץ לבדו  בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו.

ב]  לעומת זאת, ישנה טהרה של הטלת ט' קבין מים שאובין על הטמא.

[המקור לכך:שולחן ערוך  דיני ערב יום כיפור[סימן תרו,סעיף ד]

במצב זה אין האדם משקיע מאמץ וטרחה,בכל אופן,גם טהרה מסוג זה נחשבת.

מכאן שמי ששב בתשובה ממש אמיתית -הוא דומה לאדם שטובל גופו במקווה,כאן הוא מבצע את כל הפעולה לבדו,עליו נאמר:"אתם מטהרים"- בעצמכם ביוזמתכם ועליו נאמר גם:"מקווה ישראל ה' "

אך יש אדם מסוג אחר,הוא עוסק בכל מיני סממנים של תשובה,אך לא תשובה אמיתית הבאה מפנימיותו ומאמציו,עליו  נאמר:"ומי מטהר אתכם"? כאן אין האדם מתאמץ בעצמו אלא מעוניין שאחרים יטהרוהו עליו נאמר:"וזרקתי עליכם מים טהורים" תשובה מסוג זה דומה לזריקת מים-ט' קבין שאומנם נחשבת גם לטהרה,אך לא לתשובה והטהרה המושלמת.

למה הדבר דומה? לאדם שחולה במחלה,אך אינו מטפל בשורש המחלה,אלא לוקח רק כדורים להשקטת כאביו.

התשובה לשאלה ב]

בעוד שביום הכיפורים,נחתם הדין שנקבע על ידי אלוקים בראש השנה, הרי ביום:"הושענא  רבה" נגמר דינו של האדם.

על כך יש מקור בזוהר הקדוש [ח"ג לב,ב]:"וביומא שביעאה דחגהוא סיומא דדינא דעלמא ופתקין נפקין מבי מלכא".

חז"ל הסבירו זאת במדרש רבה:"אמר הקב"ה לאברהם: אני יחיד ואתה יחיד,אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עוונותיהם וזהו הושענא רבה.אמר הקב"ה לאברהם: אם אין כפרה לבניך בראש השנה,תהא ביום כיפור.ואם לאן, תהא בהושענא רבה"[מובא במטה משה]

לסיכום, לאור האמור לעיל ,ניתן להסיק,כי יום הכיפור הוא יום קדוש ומיוחד- ביום זה אסורה המלאכה וחייבים להתענות[להוציא ילדים קטנים,חולים,או,קשישים]

אך לצום ישנו ערך רק-  אם האדם עושה תשובה מלאה ומעתה לוקח על עצמו ללכת,אך ורק בדרך הישר ולא לשוב לדרכו הרעה.

וידוע המשפט:

"מקום שבעלי תשובה עומדים,אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים"

[תלמוד  לד.ע"ב]

מי ייתן וכל עם ישראל יעשו תשובה אמיתית ומושלמת  ועל ידי כך תשובתם תתקבל במרומים ויזכו לשנה טובה ומתוקה.אמן ואמן.